|
|
עמוד:35
ל מ י ד ה ו ה ת פ ת ח ו ת ה מ ו ח 35 עם הזמן . המחקר מצביע על כך שהתפתחות השפה ועיצובה תלויים בתשומה השפתית שאליה נחשף הילד בסביבתו הטבעית . חשוב להבין שתשומה זו משתנה מעת לעת ; השפה שבה הורה פונה לילדו משתנה על פי גילו הכרונולוגי של הילד, על פי יכולותיו הקוגניטיביות והלשוניות וכן על פי אופי ההקשר התקשורתי ( שיחה לעומת קריאת ספרים, למשל ) . החשיפה לתשומה הלשונית מאפשרת לילד ללמוד את מבני השפה ואת הפונקציות שהם מייצגים, ועל בסיס התנסות זו לבנות קטגוריות לשוניות . ההתנסות במגוון רחב של אירועים מחדדת את יכולת ההבחנה של הילד ותורמת להתפתחות מבני הידע במוחו . רכישת שפה היא תהליך התפתחותי הדרגתי ולא אחיד, שבו הלומד נדרש לעשות אינטגרציה של התשומה השפתית כדי לייצר קשרים וסדירויות . רכישה לשונית בקרב ילדים מתבססת על יכולת המשגה גבוהה ועל נטייה לקודד מושגים ביחידות לשוניות . כבר בשלב מוקדם תינוקות מסוגלים להבחין בין אנשים, אובייקטים ואירועים על ידי התבוננות במאפיינים שלהם, באופן שבו הם נעים ומתקשרים עם הסביבה ובשינויים שחלים בהם . יכולות אלו מתחזקות עם תהליך הלמידה, שכן ההתפתחות הקוגניטיבית-חברתית תומכת ברכישה הלשונית ובהופעתן של קטגוריות קוגניטיביות . הופעתו של ידע קטגוריאלי בגיל ינקות — התובנה כי ניתן לכנות כל אובייקט בשם — מלֻווה בהרחבה של אוצר המילים . עושר שפתי זה מתבסס על ההבנה שלכל מילה יש משמעות ( קונבנציות ) וכי מילים שונות נבדלות במשמעותן ( ניגודיות ) . מילים מולידות מושגים, ומושגים הם הקרקע לרכישה של מילים חדשות . רכישת לקסיקון ( מילון ) הליבה מלֻווה בהופעתו של הדקדוק ( מבנה המילים ויצירת המשפטים ) , והדקדוק סולל את הדרך להבעה דקדוקית מורכבת . זהו התהליך המתרחש בשנות הילדות במוחו של כל דובר ילידי של שפת אם, גם דובר דו-לשוני . 4 . רכישת שפה שנייה דו-לשוניוּת ( או רב-לשוניוּת ) היא מצב שבו אדם רכש בגיל ילדות שתי שפות או יותר כשפות אם . דו-לשוניות יכולה להיות סימולטנית ( רכישת שתי שפות או יותר בד בבד ) או רציפה ( רכישת שפת אם שנייה לאחר רכישתה של הראשונה ) . ככלל, אדם יכול לרכוש שפה אחת או שפות אחדות כלשון אם, בהינתן שני תנאים : האחד הוא קיום חלון הגיל ההתפתחותי שבו יש רגישות גבוהה לרכישת שפה ( "גיל קריטי" או "גיל רגיש" ) , והשני הוא תשומה לשונית רבה ומגוונת מן הסביבה . היעדר אחד מתנאים אלה ( למשל, למידת שפה לאחר שנסגר החלון ההתפתחותי, או שהות במסגרת שאין בה תשומה לשונית מספקת ) יוביל לרכישת שפה שנייה או זרה שבה ידע השפה אינו ילידי . הצלחה בלימוד שפה שנייה לאחר התקופה הקריטית ( גיל ההתבגרות ) , או בהיעדר תשומה לשונית מספקת, תלויה בכישורים, במוטיבציה, באיכות ההוראה ובמידת החשיפה לשפת המטרה . רכישת שפה שנייה מובילה לשינויים בדרך עיבוד הנתונים גם בשפת האם, למשל כאשר האדם הדו-לשוני קורא, מדבר או כותב בשפת האם שלו . מחקרים מעידים כי הפעילות המתקיימת במוחם של דו-לשוניים כאשר הם מבצעים מטלות של הבנה, ניטור דו-לשוני וקריאה בשפה הראשונה שונה מהפעילות המתקיימת במוחם של מי שדוברים שפה יחידה . הבדלים אלה נובעים מן העיבוד המוגבר הנדרש מדו-לשוניים, הן בשל הצורך לשלוט בשתי השפות, הן כדי להתמודד עם התחרות הלקסיקלית שבין השתיים . יתרה מזאת, בקרב דו-לשוניים דווחה מעורבות גבוהה יותר של אזורי מוח האחראים לשליטה שפתית — לשמירת נפרדותן של שתי השפות במהלך עיבוד השפה — בהשוואה לדוברי שפת אם יחידה . כמו כן בדו-לשוניים נצפה ייצוג מוגבר של צלילים שפתיים, וייצוג זה עשוי להעיד על עיבוד יעיל וגמיש יותר של מידע שמיעתי . דו-לשוניות משפיעה על מבנה המוח : בדו-לשוניים ניכרת עלייה בכמות החומר האפור באזורים המשתתפים במטלות
|
|