|
|
עמוד:82
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 82 על פי הגישה מבוססת השימוש להסבר רכישת השפה, ידיעת שפת האם מתהווה במוח הפלסטי בתנאים הסתברותיים מתוך תשומה משתנה ובלתי פוסקת מן הסביבה . יכולת זו מפציעה ומתגבשת בתהליך התפתחותי ארוך, הנסמך על יכולות קוגניטיביות מולדות וכלליות כמו זיהוי רצפים, איתור דפוסים, ניבוי והכללה . על פי הגישה מבוססת השימוש, השפה היא מערכת דינמית, אדפטיבית ומורכבת, תולדה של פעילות תקשורתית משותפת, מכוּונת ומתוזמנת, הנשענת על משאבי זיכרון, קשב ותשומת לב . אם כן, לסביבה וללמידה יש בגישה זו חשיבות קריטית ( 2013 Ibbotson, ) . התפתחות השפה הטבעית היא תהליך ארוך טווח הנמשך לפחות עד סוף העשור השני לחיים ( & Berman, 2005 ; Nippold, 2016 ; Ravid Levie, 2010 ; Ravid & Saban, 2008 ) . 2 . 2 . לקראת אוריינות לשונית לשלושה מנגנונים תפקיד מרכזי בדרך המשולבת אל השפה הדבורה ואל האוריינות הלשונית . האחד הוא יכולת "כריית נתונים" ( data mining ) מן התשומה הלשונית שבסביבת הילד או התלמיד ( 2010 Kuhl, ) . תשומת לב לדפוסים שכיחים והפקת הכללות מהם היא יכולת מולדת של כל אדם ; ואולם חשיפת ילדים וילדות לשפה מרובה, מגוונת ועשירה היא חובתם של ההורים ושל המוסדות החינוכיים, ובלעדיה לא יושג שימוש אופטימלי ביכולת מולדת זו ( 2003 Hart & Risley, ) . המנגנון השני מוכר ממדעי הטבע וממדעי המוח, והוא מכונה emergence — התהוותן של קטגוריות מתוך דפוסים חוזרים ונשנים . גם כאן, המנגנון עומד לרשות כל אדם, ואולם התהוותן של קטגוריות לשוניות יציבות, שאפשר להסתמך עליהן בהתבטאות וביצירה לשונית, תלויה בתשומה לשונית ואוריינית מצד ההורים והמחנכים . מגבלות של לקות או של מצוקה חברתית עלולות לפגוע בתהליך זה ( 2016 Hoff, 2013 ; Newman, Rowe & Ratner, ) . המנגנון השלישי של רכישת השפה והאוריינות הוא תפיסת הילד או הילדה כבני שיח בעיני הבוגרים והבוגרות המחנכים אותם, מה שמתבטא בקיום מסגרות התייחסות בין מוען ונמען בעלי כוונות תקשורתיות והרגלי אינטראקציה בעלת משמעות ( 2012 Hamann, Warneken & Tomasello, ) . בבית מדובר בשיחה, בדיון, בקריאה משותפת של ספרים ובעיסוק במגוון פעילויות אורייניות, אומנותיות ומדעיות . בבית הספר מדובר בהשגת שליטה לא רק בשיח הדבור אלא גם, בעיקר, בקריאה ובכתיבה . במהלך רוב השנים שבהן מתפתחת השפה, נמצאים התלמידות והתלמידים במסגרות חינוכיות, באופן שהחינוך הלשוני "רוכב" על גבי ההתפתחות הטבעית ביחסים הדדיים ( 1986 Karmiloff - Smith, ) : החינוך הלשוני משתמש בידע הלשוני הנרכש באופן טבעי, מתכתב איתו בהוראה, מספק נדבכי שפה נוספים התומכים בהתפתחות הטבעית וחוזר חלילה . בבתים אורייניים, ההורים רגישים למהלך ההתפתחותי של השפה ומתאימים את שפתם לשלב ההתפתחותי של הילד או הילדה . הילדים והילדות שומעים שיח מעשיר המותאם ליכולותיהם הלשוניות והקוגניטיביות, שיח הנובע ממקורות תקשורתיים מגוונים . אולם אין הדבר נכון לגבי כל הסביבות שבהן גדלים ילדים וילדות בישראל, ובמיוחד סביבות מצוקה כלכלית וחברתית ( לוי, 2012 ) . כדי להשיג אוריינות לשונית נדרשים תיווך מטפח והוראה מפורשת . זהו תפקידה של מערכת החינוך .
|
|