|
|
עמוד:34
ל מ י ד ה ו ה ת פ ת ח ו ת ה מ ו ח 34 3 . רכישת שפה והמוח המתפתח חוקרים במדעי הקוגניציה רואים במוח האנושי את מכשיר הלמידה החזק ביותר שעיצבה האבולוציה . רכישתם של כישורי שפה ותקשורת היא המשימה הקוגניטיבית המרכזית של המוח המתפתח וסמן ההיכר של האנושות . משימה מרכזית זו המוטלת על המוח האנושי מצריכה מיפוי של העולם החיצוני והפנימי למונחים כגון בני אדם וחיות, חפצים, מקומות, מצבים, תכונות, רעיונות, פעולות, אירועים ותהליכים, והתאמת אלה לתבניות הלשוניות המוסרות אותם . כבר בגיל שנה התינוק יודע לזהות הבדלים בין צלילים בשפה ( להבחין, למשל, בין b ו - p ) , ומצליח לחלץ משטף הדיבור המופנה אליו כמה תבניות אקוסטיות ולתת להן משמעות . כמו כן הוא שולט דיו בשרירי הפנים, בלסת ובגרון כדי להפיק כמה מתבניות צליל אלו . עד גיל שלוש יכולות הליבה של השפה — הלקסיקון והדקדוק — מופיעות, מתפתחות ומתייצבות . כרונולוגיה זו משותפת לכלל השפות ולכלל תרבויות העולם, ומשקפת את התפתחות מבני המוח המעורבים בעיבוד שפתי . מבנים אלו אחראים בין היתר לעיבוד מידע קולי ( אודיטורי ) גולמי, לארגון יחידות הצליל במילה ( פונמות ) , למשמעות המילה ולמבנה השפה . רכישת שפה היא אפוא תהליך של למידה, ואולם תהליך הלמידה אינו יכול להתקדם רק בכיוון אחד, שכן ילדים נאלצים להתמודד בכל רגע נתון עם מידע רב מאוד ולא בהכרח רלוונטי . על בסיס מידע זה הם מניחים הנחות בדבר אופן התקשורת וצורתה היעילה . היכולת לזנוח הנחות קודמות ולאמץ הנחות חדשות ( חוסר מונוטוניות ) מובילה למציאת כלים לתקשורת נכונה ומוצלחת יותר . מודלים הרואים בשפה יכולת נרכשת מניחים כי הפלסטיות המוחית הגבוהה הקיימת בגיל צעיר היא המצע לרכישת השפה . חשיפה מתמשכת לשפה מעצבת את אופן ארגון הידע השפתי במוח באמצעות מנגנונים קוגניטיביים כלליים של למידה . מודלים אלו רואים בחשיפה ובהתנסות בסיס לרכישת ידע שפתי . מחקרים שבחנו רכישה לקסיקלית ודקדוקית מעידים כי למידה דינמית ולא מונוטונית היא המפתח להתפתחות שפתית . 1 . 3 . למידה תלוית מנגנונים כלליים בלמידת שפה מעורבים כמה אזורים במוח, רשתות של צמתים וקשרים עצביים הפועלים בד בבד . משקלם של הקשרים העצביים מתעדכן ומשתנה בעקבות התנסות . אותם מעגלים עצביים משמשים לפתרון סוגים דומים של בעיות למידה באזורים שונים במוח . כך, לדוגמה, רקמת הקורטקס ( קליפת המוח ) מקודדת מידע המגיע מהחושים, האונה הצידית מתמחה בקידוד תדרים, ואילו האונה הקודקודית מקודדת מידע הנוגע לטמפרטורה, למגע ולכאב . כלומר הלמידה נשלטת על ידי מנגנוני למידה כלליים : קשרים מתחזקים או נחלשים בעקבות פעילות משותפת ( כפי שניסח זאת הֵבּ, ראו לעיל 1 . 2 ) , ובעקבות שגיאות ( הכללה על בסיס פידבק שלילי ) . לימוד השפה מתאפשר בשל יכולתנו ליצור קשרים מהירים בין תבניות ומושגים על אף שונותם . ייתכן שאזורים המבצעים אינטגרציה של ידע המגיע ממודולות שונות הם הפתרון האבולוציוני לרכישה מהירה של לקסיקון רחב . רכישת השפה והתפתחותה מבוססות על יכולתם של ילדים לקבל משוב ( חיובי, שלילי, ישיר או עקיף ) על תוצרתם השפתית ולהשתמש בו לאורך זמן . אלמן ( 2003 Elman, ) הניח כי חשיפה לשפה בסביבתו הטבעית של הילד המתפתח היא הכוח המניע ללמידת השפה . הוא הדגיש את חשיבות "ההתחלה בקטן" ( starting ) small ; ילדים צעירים, הוא טען, נתרמים — ולאו דווקא מעוכבים — מהמגבלה במשאבים קוגניטיביים המאפיינת את גילם . מכיוון שמשאבי הזיכרון מוגבלים בגיל זה, ילדים נחשפים תחילה למספר מצומצם של קטגוריות לשוניות שכיחות, ואילו רכישה של תת-קטגוריות של מילים מורכבות ואופייניות פחות מתפתחת
|
|