|
|
עמוד:80
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 80 חשיבה והתקיימו השתלמויות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה . במקביל נערכו שינויים במבחנים ארציים ( בחינות הבגרות ומבחני המיצ"ב ) כך שהמבחנים יכללו מטלות רבות יותר הבודקות חשיבה ברמה גבוהה . אף שתהליך ההטמעה נמשך שלוש שנים בלבד ( זמן קצר במונחים של שינויים פדגוגיים מערכתיים ) , מדיניות "האופק הפדגוגי" הצליחה לחולל שינויים נראים לעין במספר לא מבוטל של תחומי לימוד . עם זאת, חלק מהשינויים טרם חלחלו לכל רמות המערכת, וחלקם נותרו בגדר ניצנים שטרם הבשילו ( זוהר, ,2009 2013 ) . דחיפה נוספת לקידום דרכי הוראה ולמידה המקדמות חשיבה במערכת החינוך הישראלית הביאה עימה מדיניות "הלמידה המשמעותית" שהונהגה בתקופת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך . סוגיית החינוך לחשיבה הייתה אחת מאבני הבניין של מדיניות זו : למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה - 21 . מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי, לעודד צמיחה אישית ומעורבות חברתית ( משרד החינוך, 2014 ) . במחקר הערכה שפרסמה בשנת 2018 הרשות הארצית למדידה ולהערכה ( ראמ"ה, 2018 ) , נמצא כי הרפורמה אומנם הוטמעה בשטח, אך לא חל שיפור דרמטי במדדים שנבדקו . יתרה מזו, נמצא שדווקא מרכיבי העומק של התוכנית ( כגון הוראה עתירת חשיבה ) הוטמעו פחות ממרכיבים שטחיים יותר . מכאן אפשר ללמוד כי בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הציבה מערכת החינוך בראשית המאה ה - 21 את המטרה של פיתוח החשיבה במקום מרכזי והשקיעה משאבים מסוימים להשגתה . עם זאת, ברוח הדברים שכתבה לורן רזניק ( 2010 Resnick, ) , הטמעת מטרה זו בכלל בתי הספר היא אכן אתגר גדול, ונראה שבעניין זה מערכת החינוך הישראלית נמצאת רק בראשיתה של דרך ארוכה . 8 . 1 . פיתוח מיומנויות חשיבה — סיכום והמלצות לנוכח האתגרים המורכבים שסקרנו, על תוכניות הלימודים העתידיות לראות בפיתוח החשיבה מטרה חינוכית ראשונה במעלה, לחזק ולטפח אותה . הוועדה ממליצה שפיתוח החשיבה יילמד כתחום רוחב חוצה תחומי דעת, כלומר, מקצועות ונושאי לימוד . תחום רוחב זה יכלול עיסוק במגוון אסטרטגיות וסוגות חשיבה : חשיבה טיעונית, חשיבה ביקורתית, חשיבה מערכתית, חשיבה כמותית, חשיבה יצירתית ויזמית, חשיבה מטא-קוגניטיבית וכן יכולת ויסות עצמי בלמידה ונטיות חשיבה . אסטרטגיות אלו צריכות להילמד כחלק מתחומי הלימוד ולא במנותק מהם ( כלומר לא כתחום לימודי נפרד ) . העיסוק בחשיבה יצטרך לעבור התאמה לדרכי החשיבה המקובלות בכל מקצוע ונושא לימודי . כלומר, בכל תחום דעת יילמדו אסטרטגיות החשיבה וסוגות החשיבה המתאימות לאותו תחום . על הוראת החשיבה להיות מותאמת למבנה האפיסטמי של כל אחד מתחומי הדעת ולחתור לבנייתו בצורה שהולמת את אופיו ואת מבנהו, כפי שהוא נתפס בעיני המומחים בו .
|
|