|
|
עמוד:79
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 79 החדשים ללמידה, המעודדים פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתית ועצמאית וכן יכולת ניתוח, ופיתוח החשיבה ככלי להשתלבות הפרט ולתפקודו בשוק העבודה . ב ניו זילנד מוגדרת החשיבה כאחת משמונה יכולות מפתח שנלמדות באופן רוחבי בכל תוכניות הלימודים . הוראת החשיבה קשורה בין השאר ברצון להקנות לתלמידים ולתלמידות הרגלי למידה שישמשו אותם במהלך כל חייהם . בין השאר שואפת תוכנית הלימודים הניו זילנדית לטפח חשיבה ביקורתית ויצירתית . יכולות החשיבה נלמדות בכל מקצועות הלימוד, וגם בלמידה הבין-תחומית, שנועדה ליצור קשרים בין מקצועות ונושאים שונים . ב סינגפור החשיבה היא רכיב הכרחי בהשגת מטרות מערכת החינוך ובהקניית מיומנויות המאה ה - 21 . תוכנית הלימודים מתמקדת בחשיבה ביקורתית והמצאתית ( critical and inventive thinking ) ובמינוף תחומי הידע השונים לפיתוח מגוון אופני חשיבה ( חשיבה מרחבית, חשיבה אלגוריתמית וכולי ) . ב סקוטלנד פיתוח החשיבה הוא אחת ממטרות תוכנית הלימודים . למידת הנושא כוללת פיתוח יכולת חשיבה עצמאית ויצירתית, יכולת להעריך סיכון ולקבל החלטות מושכלות, יישום חשיבה ביקורתית ויצירתית ופתרון בעיות . פיתוח החשיבה בולט בסילבוס של מקצועות הלימוד השונים . ב פינלנד מוגדרת הוראת החשיבה כמטרה בפני עצמה, ומערכת החינוך רואה ביכולת לנתח ולחשוב את אחת היכולות הרוחביות הנדרשות, למשל, כדי לקרוא ולהבין טקסטים . עם זאת יש התייחסות לחשיבה גם בנוגע לנושאי לימוד ויעדים ספציפיים . ב קולומביה הבריטית החשיבה מוגדרת כאחת משלוש יכולות הליבה בתוכנית הלימודים, המעודדת חשיבה יצירתית וביקורתית במקצועות השונים . למרות ההבדלים בין המדינות בהגדרת המטרות ובשימוש במונחים, מן הסקירה עולות כמה מגמות משותפות : 1 . בכל המדינות ניתן למטרות הקשורות בפיתוח החשיבה מקום מרכזי בתוכניות הלימודים החדשות ; 2 . מטרות הקשורות לפיתוח החשיבה מופיעות הן כמטרות רוחב, הן כמטרות המשולבות בתוכניות הלימודים של מקצועות ספציפיים . לפיכך ניתן למצוא התאמות של מיומנויות חשיבה כלליות למקצועות השונים . כך למשל, טיעון עשוי להופיע בכל מקצועות הלימוד, אולם העקרונות של טיעון בתחומים שונים ( למשל, מה נחשב כראיה ) יהיו שונים זה מזה . במקביל, קיימות מיומנויות חשיבה ייחודיות למקצועות שונים ( למשל, בידוד משתנים במסגרת תכנון ניסוי במדעים ) ; 3 . למרות ההבדלים בין המדינות בטרמינולוגיה המשמשת לתיאור מטרות הוראת החשיבה, ניתן לראות מגמות דומות : כל המדינות שמות דגש על פיתוח חשיבה לוגית, ביקורתית ואנליטית בצד פיתוח יכולות של יצירתיות והמצאה . גם במסמכים של ה - OECD , המתווים כיוון עתידי למערכות חינוך ברחבי העולם המפותח לקראת שנת ,2030 נכתב כי התלמידים והתלמידות יזדקקו לטווח רחב של מיומנויות, ובהן מיומנויות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיבית כגון חשיבה ביקורתית ויצירתית וויסות עצמי בלמידה ( OECD, 2018 b ) . במהלך העשורים האחרונים, גלים של רפורמות קידמו במערכת החינוך במדינת ישראל פדגוגיות פרוגרסיביות בכלל והוראה עתירת חשיבה בפרט ( 2016 , . Nir et al ) . בשנים 2006 - ,2009 ראשית המאה ה - ,21 הוטמעה מדיניות מערכתית של הוראה עתירת חשיבה בבתי הספר תחת הכותרת "אופק פדגוגי — חינוך לחשיבה" ( זוהר, 2009 ) . מדיניות זו התמקדה במאמצים לצמצם את ההוראה המבוססת על "מודל המסירה" ולעודד תהליכי הוראה - למידה - הערכה ( הל"ה ) עתירי חשיבה . התוכנית "אופק פדגוגי" מבוססת על תפיסה קונסטרוקטיביסטית של הלמידה, וליבָּתָה היא הוראת חשיבה המשולבת בתחומי הדעת השונים בכל שכבות הגיל . תוכנית זו הוטמעה בכל המערכת ובמסגרתה פותחו תוכניות לימודים וחומרי לימוד עתירי
|
|