|
|
עמוד:31
ל מ י ד ה ו ה ת פ ת ח ו ת ה מ ו ח 31 במיוחד כאשר הצימוד בעל משמעות ללומד ; מאידך גיסא, צימוד יעיל מייצר משמעות . מכאן שהלמידה תלויה בניסיון הפרט, והיא יעילה יותר כאשר היא מתקיימת בהקשר משמעותי ומשתנה . למידה יעילה, הניתנת להכללה רחבה, מתרחשת כאשר נוצרים קשרים בין מושגים ופרטי מידע שונים . לעומתה, חזרתיות יתר מייצרת ידע צר ושטחי שאפשר לממשו ביעילות רק בתנאים שבהם נלמד . 2 . 2 . לוקליזציה של פונקציה פונקציות שונות ממוקמות באזורים מובחנים וספציפיים במוח . אי לכך, נוירונים שכנים נוטים לקחת חלק בפונקציות דומות . לוקליות זו קיימת ביתר שאת בתינוק שאך נולד, אך היא משתנה ומתעצבת ככל שהפרט חווה עוד התנסויות . לדוגמה, אזורים במוח המעבדים מידע חזותי מקבלים מידע שמקורו בעין, אזורים במוח המעבדים מגע מקבלים מידע שמקורו בעור ואזורים במוח השולטים בתנועת הגוף מעבירים פקודות לשרירים . מחד גיסא, אזורים מוגדרים במוח משרתים פונקציות מוגדרות, למשל אזור האחראי לעיבוד שפה, אזור האחראי למיומנויות מתמטיות ואזור האחראי לקשב ולתפקודים ניהוליים . מאידך גיסא, כל פונקציה מעובדת באזורים רבים במוח — כל אזור מתמחה ברכיב שונה של אותה הפונקציה . ביזור זה מחייב פעילות מתואמת וקשרים הדוקים בין כל האזורים האחראים לעיבוד פונקציה מסוימת . השפה היא דוגמה חשובה לפונקציה של המוח האנושי המעובדת בכמה אזורים בעלי התמחות שונה, כגון הפקת שפה, הבנת שפה, דיבור וכתיבה . כפי שנוכחנו עד כה, מספר הנוירונים המשתתפים בפונקציה מסוימת וחוזק הקשרים בין נוירונים אלו תלויים בניסיון העבר . כך, למשל, גירוי מסיבי בעור עשוי להגדיל את הרשת העצבית המעבדת מגע מסוג זה ( ראו להלן "התפתחות" ) . דוגמה נוספת : במוזיקאים מומחים שהחלו להתאמן בגיל צעיר ( לפני גיל שבע ) נצפתה הגדלה של אזורי מוח האחראים לעיבוד מוטורי ולקואורדינציה . בדרך דומה נצפתה במתמטיקאים מומחים הגברה של פעילות מוחית באזורים הממלאים תפקיד חשוב בעיבוד של גודל ומרחב ( Ansari, 2008 ) . מעניין שבקרב מתמטיקאים אף דווחה ירידה בפעילות של אזורים המעבדים פרצופים, אולי בשל תחרות של אזורים ויזואליים אלו עם אזורים ויזואליים אחרים המעורבים בעיבוד מספרים . עם זאת, הממצא המדהים ביותר הוא העובדה שהקורטקס הראייתי ( אזורים בקליפת המוח האחראים לחוש הראייה ) של עיוורים מלידה משתתף בעיבוד השפה, ואולם תופעה זו לא נצפתה במקרים של עיוורון מאוחר, שהתרחש לאחר גיל תשע ( 2003 , . Amedi et al ) . ממצא זה מעיד על שינוי שחל בתפקידו הייעודי של מבנה במוח בעקבות התנסות ( או חוסר התנסות ) . לסיכום, למידה ( פלסטיוּת ) במוח מתממשת על ידי יצירת רשתות עצבים עשירות ומגוונות המקשרות בין גירויים חיצוניים וכן בין גירויים ותגובות אפשריות . מחד גיסא, החיבור בין מושגים נלמדים ואופני פעולה יעיל במיוחד כאשר הצימוד בעל משמעות ללומד ; מאידך גיסא, צימוד יעיל מייצר משמעות . מכאן שהלמידה תלויה בניסיון הפרט, והיא יעילה יותר כאשר היא מתקיימת בהקשר משמעותי ומשתנה . למידה יעילה, הניתנת להכללה רחבה, מתרחשת כאשר נוצרים קשרים בין מושגים ופרטי מידע שונים . לעומתה חזרתיות יתר מייצרת ידע צר ושטחי שאפשר לממשו ביעילות רק בתנאים שבהם נלמד . ממצאים אלו מתחברים היטב לידע העדכני מתחום מדעי הלמידה, ובעיקר לאבחנה בין מידע לבין ידע מעמיק, ניתן להעברה . פירוט על ממצאים אלו ניתן למצוא בפרק שתיים של מסמך זה, העוסק בידע, חשיבה ואיך מנחילים אותם .
|
|