|
|
עמוד:30
ל מ י ד ה ו ה ת פ ת ח ו ת ה מ ו ח 30 ביעילות הסינפטית, ומנגד היעילות הסינפטית עשויה לִפְחוֹת והקשר ייחָלש . כך מחוזקים או מוחלשים דפוסי התנהגות מסוימים . אף שפעילות עצבית ברגע נתון היא הבסיס לשינויים במבנה הסינפטי, השינוי עצמו — עד להתייצבותו וליצירת זיכרון — הוא תהליך הדורש זמן ועשוי להימשך שעות מספר ולפעמים אפילו לילה שלם . תהליכים אלו נקראים תהליכי קונסולידציה, כלומר התגבשות . ככלל התגבשות הזיכרון תלויה במידה ניכרת בשינה, ובשנת לילה בפרט . לסיכום, דפוס הפעילות החשמלית המוחית, כלומר אופן התפרשותה על פני המוח, הוא פונקציה של קשרים עצביים ועוצמתם . דפוס זה קובע במידה רבה את מצבו ההתנהגותי של הפרט . למידה גורמת לשינויים בקשרים העצביים, ויעילותה מושפעת משינה . 1 . 2 . למידה — פלסטיות מוחית חוזק הקשר בין הנוירונים נקבע בהתאם להתנסויות העבר של הפרט . לפי כללי הלמידה שניסח הֵבּ ( 1949 Hebbian learning rules ; Hebb, ) , הקשר בין שני נוירונים מתחזק כאשר שניהם מגיבים בו-זמנית, ונחלש כאשר תגובתם בלתי תלויה . זוהי מהותה של הלמידה האסוציאטיבית, שבה המוח לומד לקשר שני אירועים המתרחשים בה בעת . למידה זו מחייבת הפעלה של אוכלוסיות תאים המקושרות ביניהן, שכן הזיכרונות מקודדים בקבוצות של תאים בעלי קשרים חזקים ביניהם ( אסופת תאים ) באמצעות קשרים בין התאים . לפיכך הלמידה יעילה ביותר כאשר החומר הנלמד מכיל אלמנטים הקשורים זה לזה ( ראו להלן "לוקליזציה של הפונקציה" ) . שיטת למידה זו מממשת את המאפיינים של זיכרון אסוציאטיבי : היזכרות במושג או באובייקט בעקבות פגישה עם מרכיב שלו, השלמה של מידע חסר על בסיס מידע חלקי וכן תלות בהקשר . לדוגמה, משפט המזכיר סיפור שלם או מילים רבות-משמעות המפוענחות לפי הקשר . הלמידה האסוציאטיבית מאפשרת יצירה של זיכרונות בעלי תוכן עשיר ומורכב, ואלה מייעלים את התפקוד הקוגניטיבי . יתרה מכך, זיכרונות מורכבים משפרים את פעולת זיכרון העבודה ( הזיכרון לטווח קצר ) , המשמש אותנו בזמן תקשורת, חשיבה ופתרון בעיות . זיכרון העבודה מוגבל בכל הנוגע למספר הפריטים הניתנים לעיבוד ברגע נתון ( כשלושה עד שבעה פריטים ) , ולא בכמות המידע שבהם, וניתן לשפרו על ידי שימוש בפריטים עשירים במידע ( למשל, קל יותר לזכור מספר טלפון כאשר מחלקים אותו לזוגות או לשלשות של ספרות ) . הלמידה האסוציאטיבית, המקשרת בין אירועים ומושגים, מאפשרת למוח לעקוף צוואר בקבוק זה בזיכרון העבודה . מושגים עשירים ומורכבים מאפשרים רמה גבוהה יותר של חשיבה . עם זאת, ללמידה האסוציאטיבית מגבלות אחדות . ראשית, אסוציאציות לא רלוונטיות עשויות להיווצר בין גירויים כאשר פעילותן של רשתות תאים חוצה את הסף באופן מקרי, או כאשר מתקיים אירוע מקרי, ובכך להפחית את יעילות הרשת העצבית ( לדוגמה, נראוּת של א' ו - ב' יחד באופן חד-פעמי אינה מחייבת יצירת קשר ביניהם, ראו להלן "גיזום" ) . שנית, הלמידה האסוציאטיבית אינה יעילה בזכירה של פריטים בלתי קשורים, שכן קשה לקודד אותם באסופת תאים אחת . להפך, רשתות עצביות אלו אינן יעילות כאשר הלמידה מתבצעת באמצעות חזרה על החומר פעמים רבות . למידה באמצעות חזרה ושינון, למרות השימוש התדיר בה, מייצרת זיכרונות בעלי ספציפיות גבוהה שהיכולת להכליל מהם נמוכה . במקרים אלו הקשרים העצביים ממוקדים ובררניים מאוד ( מעטים וחזקים ) , ועל כן מגבילים את הגישה לזיכרונות אלו ואת היכולת לשלוף את הידע . לסיכום, למידה ( פלסטיוּת ) במוח מתממשת על ידי יצירת רשתות עצבים עשירות ומגוונות המקשרות בין גירויים חיצוניים ובין גירויים ותגובות אפשריות . מחד גיסא, החיבור בין מושגים נלמדים ואופני פעולה יעיל
|
|