|
|
עמוד:77
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 77 2018 McIntyre, ) . מכאן שהדיון החינוכי בשאלות כגון האם יש חשיבות לשאיפה לאמת ובעזרת אילו קריטריונים ותהליכים אפשר לברר מה נכון ( יותר ) ולמי להאמין, הופך לאקטואלי ורלוונטי יותר מתמיד . אחת ממטרות מערכת החינוך במאה ה - 21 צריכה להיות טיפוח לומדים ולומדות בעלי נטיות ויכולות להשיג בהצלחה מטרות אפיסטמיות, לאורם של אידאלים אפיסטמיים, בעולם שבו המידע הנגיש הולך וגדל ובד בבד נעשה יותר מורכב, מגוון ומטעה ( 2018 Barzilai & Chinn, ) . 6 . 1 . האפקטיביות של הוראה עתירת חשיבה בעקבות התגבשות ההכרה בחשיבותה של הוראת החשיבה ובצורך להקנות לתלמידים מגוון אסטרטגיות חשיבה וסוגות חשיבה, פותחו בעשרות השנים האחרונות ברחבי העולם מאות פרויקטים בהיקפים שונים . מטרת הפרויקטים לטפח את יכולות החשיבה של תלמידים ותלמידות בתנאים אותנטיים, היינו במהלך ההוראה בכיתות ( להבדיל מפרויקטים מחקריים המתבצעים במעבדה בתנאים מבוקרים ככל האפשר ) . רבים מהפרויקטים הללו נחקרו אמפירית, והתוצאות היו מובהקות ולעיתים קרובות בעלות גודל אפקט ניכר ( 2009 Hattie, ) . מקגינס ( 2000 McGuinness, ) , למשל, תיארה את תוכנית ACTS , שמטרתה לשלב הוראת חשיבה בכל מקצועות הלימוד בבתי ספר באירלנד . מודל ההוראה של התוכנית מבוסס על הקפדה של כל הצוות החינוכי על שימוש באוצר מילים של חשיבה, אימון ופיתוח נטיות והרגלי חשיבה לצד שימוש מודע בדיונים וברפלקציות . דוגמה נוספת לקוחה מעבודתם של ריצ'הרט ופרקינס ( 2000 Ritchhart & Perkins, ) . ב"פרויקט זירו" בראשותם הגדירו החוקרים את המושג "חשיבה נראית" ( visible thinking ) , המתייחס להעלאת החשיבה למודעות ( מטא-קוגניציה ) באופן גלוי ומפורש . הדבר נעשה באמצעות שיח עמיתים, שיתוף במחשבות וברעיונות, תיעוד של תהליכי החשיבה בשעת ביצועם ( בכתב או באיור ) וכתיבה רפלקטיבית המתארת את כל תהליך החשיבה בסיומו . כלומר, הפיכת החשיבה לגלויה כרוכה בהפעלה של מיומנויות מטא-קוגניטיביות ומכוונוּת עצמית ללמידה ( self - regulated learning ) . מחקרים אמפיריים שהתקיימו בתנאים אותנטיים של הוראה בכיתה הראו שיפור עקבי בלמידה של תחומי התוכן ובפיתוח של מיומנויות החשיבה ונטיות החשיבה של התלמידים והתלמידות עד שהפכו לפעילות לימודית שגרתית שלהם . במילים אחרות : בכיתה נוצרו "שגרות חשיבה" ( thinking routines ) ( ראו 2007, 2002, Ritchhart & Perkins, 2000 ; Ritchhart, Ritchhart, Turner & Hadar, 2009 ; 2015 ) . רייזמן ( 2012 Reisman, ) בדקה את ההשפעות של הפרויקט "לקרוא כמו היסטוריון", שבו תלמידים ותלמידות לומדים היסטוריה באמצעות שאילת שאלות על מסמכים היסטוריים וחיפוש תשובות על שאלות אלה . במחקרה בדקה רייזמן כיצד משפיעה שיטה זו על הלימוד, ובמיוחד בדקה ארבעה משתנים ( לאחר ארבעה חודשים של לימוד באמצעות השיטה ) : החשיבה ההיסטורית של התלמידים והתלמידות, יכולתם להעביר אסטרטגיות חשיבה היסטורית לנושאים בני זמננו, שליטתם בידע המבוסס על עובדות היסטוריות ויכולתם הכללית בהבנת הנקרא . המחקר הראה שיפור מובהק בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת בכל ארבעת המשתנים . זוהר ונמט ( 2002 Zohar & Nemet, ) בדקו את השפעתה של תוכנית לימודים המשלבת הוראת טיעון בתחום תורשת האדם בביולוגיה . תוצאות המחקר הראו כי חל שיפור מובהק ברמת הטיעון של התלמידות והתלמידים, בצד שיפור מובהק בידע שלהם בביולוגיה . דוגמאות מחקריות דומות קיימות בתחומי דעת נוספים, ובהם מתמטיקה, קריאה וכתיבה ולימודי שפה זרה .
|
|