|
|
עמוד:128
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ב מ א ה ה - 1 2 128 — צריכה אישית בלבד . חלקם מכתיבים למידה תלוית מקום, חלקם מאפשרים ללמוד בכל מקום . מאפיינים של אמצעי קצה, כגון גודל מסך ואמצעי הקלט, משפיעים על אופני השימוש במידע ועל אפשרויות יצירת המידע . כך למשל, מפה דיגיטלית בטלפון נייד מאפשרת התמקדות בחלקים מהמפה והגדלת התמונה לקנה מידה רצוי ( Zoom - in ) , אך אינה יעילה לראייה של המפה בכללותה כמו מפה המוצגת על מסך גדול . קישוריות — חומרי לימוד דיגיטליים מאפשרים קישורים בין מסמכים, בין כלים ובין מכשירים . ניתן, למשל, לחבר מכשירי מדידה להנחיות לפעילות חקר, ללמוד בסביבת היפר-טקסט הכוללת טקסטים מקושרים, ולשלב בין חומרים קיימים מהמרשתת ( למשל חומרי ארכיון, סרטונים של מומחים או ערכים מוויקיפדיה ) כדי ליצור ולהפיץ ידע חדש . הקישוריות מרחיבה את אפשרויות הלמידה ומעשירה אותן מחד גיסא, אולם עשויה גם להקשות על לומדים ולומדות להתמצא במרחב ולהבנות ידע בשיטתיות מאידך גיסא ( Chen, Fan & Macredie, 2006 ; Salmerón, Kammerer & García - Carrión, 2013 ) . לומדים ולומדות עשויים להתקשות בניווט בסביבות דיגיטליות ובמיזוג יעיל של מידע ממקורות מידע מרובים ( , . Bråten et al in press ; Leu et al . , 2013 ) . לכן יש לתמוך ברכישה של מיומנויות אלו, כדי שלומדים ולומדות יוכלו להפיק תועלת מסביבות מקושרות . הדבר נכון במיוחד לתלמידים ותלמידות שהידע הקודם שלהם מוגבל ולתלמידים ותלמידות המתקשים בקריאה . ניידות — למידה ניידת כשלעצמה אינה חדשה : מאז ומתמיד לקחו איתם תלמידים ותלמידות ספרים ומחברות לסיורי שטח או לביקורים במוזיאון . השינוי המהותי שמזמנים חומרים דיגיטליים הוא הנגישות למשאבים כמעט בלתי מוגבלים בכל מקום ובכל זמן, גם מחוץ לכיתה ( 2019 , . Burden et al ) . מכשירים ניידים גם מקלים את שילוב החומרים שהלומדים והלומדות אוספים בשטח, במהלך למידה והוראה בכיתה . יחד עם זאת, למכשירים ניידים יש גם מגבלות הנובעות מהעיצוב של אמצעי הקלט והפלט . למשל, המקלדות המובנות של טלפונים ניידים ומחשבי לוח ( טאבלטים ) אינן מותאמות לכתיבה של טקסטים ארוכים ( Napoli Obar, 2014 & ) . מולטימדיה — חומרי לימוד דיגיטליים מאפשרים כמה סוגי ייצוגים כגון טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, אנימציה, סימולציה, ואפילו ייצוגים המשלבים רכיבים פיזיים ( למשל ערכות "מייקינג" ורובוטים המתוכנתים להביע רגשות ) . ייצוגים אלו פותחים בפני מפתחי תוכן אפשרויות רבות עוצמה להמחשה ולהבהרה של מושגים ורעיונות, אך גם מציבים בפני הלומדים והלומדות והמורים והמורות דרישות . מחקר נרחב מראה יתרונות רבים ללמידה ממולטימדיה ( 2014 Mayer, ) . כך למשל קבע מאייר, על סמך סדרה של ניסויים, שההצלחה של לומדים ולומדות עולה במידה ניכרת כאשר הם לומדים מטקסט מלוּוה בתמונות לעומת טקסט ללא תמונות, הן במשימות זיכרון הן במשימות העברה ופתרון בעיות ( 2005 Mayer, ) . אך אליה וקוץ בה : יתרונות אלו תלויים מאוד בעיצוב פדגוגי מדויק של המולטימדיה ובהתאמה מוצלחת לקהל היעד . תמונות, סרטונים ואנימציות שאינם מעוצבים כראוי יכולים אף לפגוע באיכות הלמידה, מכיוון שהם מקשים על ההבנה או מסיחים את דעת הלומדים והלומדות . מאייר מציע סדרת עקרונות עיצוב פדגוגיים לתוכן מולטימדיה, שנחקרו בהרחבה ונמצאו יעילים ( 2014 ; 2009 Mayer, ) . אינטראקטיביות ( הידודיות ) — כל אמצעי מדיה מזמן למשתמשים אפשרויות שימוש שונות . נייר מאפשר למשתמש לרשום הערות, להדגיש חלקים מהטקסט, לקפל ואפילו לגזור ולסדר מחדש . חומרים דיגיטליים יכולים לזמן אינטראקציה, דו-כיווניוּת, שכן יש להם פוטנציאל להגיב לפעולות המשתמש . כך למשל, אם בספר דיגיטלי משולב תרגיל — המשתמש יכול לקבל משוב מיידי על ביצועו . ברם, מדיה אינטראקטיבית דורשת לעיתים מיומנויות מוטוריות עדינות אשר עלולות להיות לחסם בפני לומדים ולומדות צעירים או בפני לומדים ולומדות עם מוגבלויות .
|
|