|
|
עמוד:76
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 76 1 . מטרות וערך אפיסטמיים ) Epistemic aims and value ( — מטרות אפיסטמיות הן מטרות שקשורות בייצוג כלשהו של העולם . לדוגמה, ידע, הבנה, הסבר, וטיעון הן מטרות אפיסטמיות . חשיבה אפיסטמית מוּ נַעת על ידי השאיפה להשיג מטרות אפיסטמיות . למשל, לדעת מהי האמת או ליצור מודל שמייצג בצורה הטובה ביותר תופעה כלשהי . הערך של מטרות אפיסטמיות בעיני אנשים משפיע על המאמצים שהם מוכנים להקדיש להשגת המטרות הללו . 2 . אידאלים אפיסטמיים ) Epistemic ideals ( — אלו הם קריטריונים או נורמות שבהם אנשים נעזרים כדי לקבוע אם השיגו את המטרות האפיסטמיות שלהם . אידאלים אפיסטמיים יכולים לשמש גם להערכה של תוצרים אפיסטמיים שנוצרו על ידי מגוון אנשים . למשל, תלמידים ותלמידות יכולים להשתמש בקריטריונים לשם הערכה של טיעונים, הסברים ומקורות מידע כגון אתרי אינטרנט . 3 . תהליכים אפיסטמיים מהימנים ) Reliable epistemic processes ( — אלו הם תהליכים ואסטרטגיות המאפשרים השגה של מטרות אפיסטמיות . תהליכים מהימנים הם תהליכים בעלי סיכוי טוב להניב תוצאה מוצלחת . למשל, מדעניות ומדענים מעדיפים תהליכים כגון תצפיות שיטתיות וניסויים מבוקרים על פני תצפיות ודיווחים מקריים, משום שתצפיות שיטתיות וניסויים מבוקרים מקטינים את הסיכון לטעות . חשיבה אפיסטמית היא רבת פנים וכוללת היבטים קוגניטיביים והיבטים מטא-קוגניטיביים ( & Barzilai Zohar, 2014, 2016 ) . ברמה הקוגניטיבית, חשיבה אפיסטמית כוללת הפעלה של תהליכים ואסטרטגיות שמטרתם להשיג מטרות אפיסטמיות, כגון ידע או הצדקה . ברמה המטא-קוגניטיבית, חשיבה אפיסטמית כוללת ידע מטא-קוגניטיבי על ידע ועל ידיעה ( כולל, למשל, ידע על מטרות אפיסטמיות ועל הדרכים שבהן אפשר לפעול על מנת להשיגן ) , מיומנויות מטא-קוגניטיביות לניטור ובקרה של חשיבה אפיסטמית ( כולל, למשל, ניטור של תהליכים אפיסטמיים ) וכן חוויות מטא-קוגניטיביות כגון סקרנות, בלבול או פליאה . בשנים האחרונות מקדישים החוקרים תשומת לב רבה גם להיבטים חברתיים של חשיבה אפיסטמית, משום שידע לעיתים קרובות נוצר ומוערך בעזרת תהליכים חברתיים ( 1999 Goldman, ) . למשל, היצירה של האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה מתאפשרת בזכות ההגדרה השיתופית של נורמות אפיסטמיות לכתיבה של ערכים שמאומצות על ידי קהילת התורמים והעורכים ( Oeberst, Halatchliyski, Kimmerle, & Cress, 2014 ) . חשיבה אפיסטמית מושפעת מההקשר החברתי והתרבותי ומההתנסויות החינוכיות של הלומדות והלומדים ( 2012 Hofer, 2016 ; Hofer & Bendixen, ) . קיים קשר בין מאפייני ההוראה והלמידה בבית הספר לבין החשיבה האפיסטמית של הלומדות והלומדים ( 2010 Feucht, ) . למשל, בעקבות הוראה קונסטרוקטיביסטית שכוללת הזדמנויות מרובות להתנסות בלמידת חקר פעילה, יכולים התלמידים והתלמידות ללמוד שלידע יש אופי מורכב ומתפתח ( 2007 Yoed & Levin, ) . מכאן, שיש חשיבות לעיצוב ההוראה והלמידה וכן לעיצוב מאפייני הידע שאליו נחשפים הלומדים והלומדות בבית הספר . יש לעצב את ההוראה, הלמידה ומאפייני הידע בדרכים שיעודדו הבנה של מורכבות הידע ובד בבד הבנה של דרכים מעשיות שבעזרתן אפשר להתמודד עם מורכבות זו . ההכרה בדבר הנחיצות בטיפוח החשיבה האפיסטמית של לומדים ולומדות התחדדה בשנים האחרונות בעקבות תופעות עידן ה"פוסט-אמת", כגון ההפצה הנרחבת של "חדשות כזב" ברשתות החברתיות . עידן ה"פוסט-אמת" מערער על התפיסה שרצוי ואפשר לשאוף להבחין בין עובדה לבדייה ועל כך ששיש דרכים מוסכמות לחיפוש אחר האמת . אולם, חוסר האפשרות להבחין בין מידע מדויק למידע כוזב פוגע בתהליכי קבלת החלטות המבוססים על מידע וראיות וגם פוגע ביכולת לנהל שיח דמוקרטי ביקורתי ( ; 2016 Lynch,
|
|