|
|
עמוד:75
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 75 הוראה המכוונת להבניה ( ולא להקניה ) של ידע מטא-אסטרטגי מתוארת בספרות המקצועית כדרך יעילה ביותר לטפח את החשיבה של הלומדים במגוון תחומי דעת . יתר על כן, מחקרים בתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה מפיקים תועלת רבה במיוחד מהוראה של ידע מטא-אסטרטגי ( לדוגמה : 2009 2008, White & Frederiksen, 1998, 2000 ; Zohar & Ben - David, ) . תהליכי ההפשטה , ההמללה וההכללה הנדרשים להבניה של ידע מטא-אסטרטגי מגדילים את הסיכוי שתלמידים יעבירו ( transfer ) את אסטרטגיות החשיבה ויישמו אותן בהקשרים חדשים . מיומנויות מטא- קוגניטיביות הן פרוצדורות מנטליות המאפשרות תכנון, ניטור, הערכה ובקרה של תהליכי חשיבה ולמידה ( ראו, למשל, 2009 , . Flavell et al . , 2002 ; Veenman et al . , 2006 ; Whitebread et al Efklides, 2006, ) . מיומנויות אלה מופעלות במהלך ביצוע משימה קוגניטיבית : שלב התכנון מתקיים לפני ביצוע המשימה וכולל בחירת אסטרטגיות חשיבה מתאימות והקצאת משאבים המשפיעים על הביצועים . למשל, התייחסות לשאלות כגון : מהי מטרת המשימה ? מהם מאפייניה ? איזה מידע ואילו אסטרטגיות חשיבה נדרשים לביצועה ? ; שלב הניטור מתקיים במהלך ביצוע המשימה וכולל העלאה של תהליכי החשיבה למודעות בשעת התרחשותם ; שלב ההערכה והבקרה מתקיים לאחר ביצוע המשימה וכולל בדיקה רטרוספקטיבית של התהליכים והתוצרים של החשיבה . בשלב זה עוסק הלומד בשאלות כגון : האם השגתי את מטרות המשימה ? מה הצליח ומה נכשל ול 06מה ? מה אוכל לתקן או לעשות אחרת כדי לשפר את ביצועיי בהמשך המשימה או במשימה בעלת מאפיינים דומים ? לשלב זה נודעת חשיבות רבה בשיפור שלב התכנון של משימה עתידית בעלת מאפיינים דומים ובקידום היכולת לבצע אותה באופן מיטבי . מטא-קוגניציה קשורה קשר הדוק גם למושג "ויסות עצמי בלמידה" ( self - regulated learning, SRL ) . הכוונה לוויסות פעיל של תהליכי הלמידה ברמה הקוגניטיבית, המטא-קוגניטיבית והמוטיבציונית ( Pintrich, Schraw, Crippen, & Hartley, 2006 ; Zimmerman, 2000, 2008 ; 2000 ) . יש לשים לב לכך שוויסות עצמי בלמידה מתייחס לקשת שלמה של ביצועים הקשורים ללמידה, ולאו דווקא לחשיבה . למטא-קוגניציה תפקידים שונים בקידום תהליכי למידה : היא מפקחת על תהליכי החשיבה, מווסתת אותם ושולטת בהם ונחשבת בספרות המקצועית מנבא טוב להישגיים לימודיים . מחקרים שבדקו את הקשר בין מטא-קוגניציה לבין הישגיים לימודיים הראו באופן עקבי כי התוצאות הלימודיות משתפרות ככל שמתרחשים תהליכים מטא-קוגניטיביים רבים יותר בלמידה ( 2002 Anderson, 2001 ; Rimor, ) . זאת ועוד, לומדים ולומדות בעלי הישגים אקדמיים גבוהים מיישמים תהליכים מטא-קוגניטיביים יותר מלומדים ולומדות בעלי הישגים אקדמיים נמוכים ( 1995 Butler & Winn, ) . במחקר מטא-אנליזה רחב היקף ( 2009 Hattie, ) נמצא כי גישות הוראה המטפחות יכולות חשיבה מטא-קוגניטיבית וויסות עצמי בלמידה הן אפקטיביות ביותר ( גודל אפקט 67 . 0 ) . חשיבה אפיסטמית : חשיבה הקשורה בידע ובדרכי ידיעה ( ; 2016 Greene, Sandoval, & Bråten, Hofer & Bendixen, 2012 ) . לדוגמה, האם וכיצד אפשר לדעת מה נכון ? על אילו מקורות מידע אפשר לסמוך ? מהו טיעון משכנע ? מהי ראייה טובה ? כיצד אפשר להתמודד עם סתירות במידע ? לפי צ'ין ועמיתיו חשיבה אפיסטמית כוללת שלושה רכיבים עיקריים ( & Chinn & Rinehart, 2016 ; Chinn, Rinehart, Buckland, 2014 ) :
|
|