|
|
עמוד:74
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 74 6 ידע מושגי וידע אסטרטגי : הבנה של מספרים גדולים ( בייחוד בהקשרים מציאותיים כגון אזרחות, כלכלה, דמוגרפיה ומרחקים אסטרונומיים ) ושל מספרים קטנים ( הקשרים מיקרוסקופיים ) ; היכרות עם התכונות של פעולות החשבון ( חלופיות, אסוציאטיביות, פילוג ) והבנתן ; שליטה במושגים כגון אחוזים וכן ידע מתי לבחור פעולות חשבון מסוימות על פי ההקשר של החישוב . חוש למספרים ( number sense ) : יכולת לאמוד כמויות וסדרי גודל גם של חישובים נטולי הקשר וגם של חישובים שמעורבות בהם כמויות ( מספרים צמודים ליחידות מידה כגון אורך, שטח ונפח וכן כמויות המציינות קצב שינוי כגון מהירות, תאוצה ועוד ) ; בקרה מנומקת על מידע מספרי, כמותי וחישובי ( ראו, למשל, 1991 Greeno, ) ואתגור של מסקנות הנגזרות מניתוחים כמותיים כלשהם . לצד מרכיבי הידע הנזכר לעיל, חשיבה כמותית רצויה נשענת על מרכיבים רגשיים . דוגמה לכך היא המוכנות ואי-הרתיעה לעסוק בחישוב, בכימות של מצבים, במידול בעזרת מספרים וביצירה של טיעון המבוסס עליהם . שימוש במיומנויות אלה יכול לסייע להבין מצבים, להתדיין עם הזולת ולפתור בעיות מחיי היום- יום — בעבודה ובמהלך עיסוק אקדמי בתחום כלשהו . חשיבה כמותית לעיתים קרובות משמשת ל ביסוס או לדחייה של החלטות על בסיס כל האמור לעיל . חשיבה מטא-קוגניטיבית : המושג "מטא-קוגניציה" מתייחס לידע של האדם ולשליטתו בתהליכים ובתוצרים של המערכת הקוגניטיבית שלו ( 1976 Brown, 1978 ; Flavell, ) . הגדרה רחבה זו של המושג, שטבע לראשונה פלבל, כוללת מושגים ותת-מושגים רבים, ובהם רפלקציה, מודעות מטא-קוגניטיבית , מטא- זיכרון, מכוונות עצמית ללמידה, מטא-תודעה, חשיבה אפיסטמית ועוד . השגשוג התאורטי והמחקרי של המושג הוביל לערפול ולחוסר קוהרנטיות בהבחנה בין מרכיבים מטא-קוגניטיביים שונים ובהבנת היחסים ביניהם ( 2009 Veenman, Van Hout - Wolters, & Afflerbach, 2006 ; Zohar & Ben David, ) . עם זאת, קיימת תמימות דעים בין חוקרים מובילים בתחום באשר להבחנה בסיסית בין שני מרכיבים של חשיבה מטא-קוגניטיבית : ידע מטא-קוגניטיבי ומיומנויות מטא-קוגניטיביות ( ; 1979 Braten, 1991 ; Flavell, Schraw & Moshman, 1995 ; Veenman, Van Hout - Wolters, & Afflerbach, 2006 ) . ידע מטא- קוגניטיבי כולל שלושה תת-מרכיבים : 1 . ידע על היותנו אנשים חושבים : ידע ואמונות על העצמי החושב ועל האחרים החושבים, ובכלל זה ידע על מאפיינים רגשיים , מוטיבציוניים ותפיסתיים של חשיבת האדם ; 2 . ידע על משימות חשיבה : ידע על מטרות ומאפיינים כלליים של משימות חשיבה, ובכלל זה הבנה של הפעילות הקוגניטיבית הנדרשת לביצוען ; 3 . ידע על אסטרטגיות חשיבה : ידע כללי על דרכי פעולה לפתרון משימות חשיבה . קון ( 1999 Kuhn, ) הדגישה את חשיבות הקשר בין שני תת-המרכיבים האחרונים, והגדירה אותם יחד במושג "ידע מטא-אסטרטגי" ( meta - strategic knowledge ) . ידע מטא-אסטרטגי הוא ידע הנוגע למאפיינים כלליים של אסטרטגיות חשיבה וכולל הגדרות מפורשות באשר לאופן ביצוען, כלומר, מתי, למה ואיך להשתמש בהן ( 1998 Kuhn, 1999 ; Kuhn & Pearsall, ) . 6 למשל, ניתן לבסס את ההחלטה שיום הבחירות יהיה יום שבתון על פי שיקולים כמותיים .
|
|