|
|
עמוד:25
מ ב ו א 25 לצד המטרות האזרחיות, הלאומיות והאקדמיות שיידונו בהרחבה בפרקים הבאים, ועדה זו רואה את קידום הרווחה האישית במובנה הרחב כאחת ממטרות-העל של תוכנית הלימודים . תפיסת הרווחה שתאומץ במסמך זה מקיפה והולכת אל מעבר לשיפור היבטים כלכליים והשתלבות בשוק העבודה . מה שהוביל לאימוץ גישה זו הן תפיסות ערכיות נורמטיביות, וכן הבנה מבוססת מחקר ששיפור כלכלי אינו מספיק, במיוחד במדינות בעלות כלכלה מפותחת, כדי להבטיח ולקדם את הרווחה האישית . ישנה כיום ספרות ענפה המלמדת על מגבלות הגישה הצרה לרווחה מזווית נורמטיבית ופילוסופית . ספרות זו עוסקת בניתוח מושג הרווחה, מצביעה על הכשלים בגישה הצרה לרווחה ומפתחת גישות אלטרנטיביות לרווחה ( 1996 Griffin, 1986 ; Sumner, ) . כמו כן, ישנם כיום גם מחקרים פילוסופיים וגם קונספטואליים אשר מצביעים על אי התאמתה של הגישה הצרה לרווחה לתחום החינוך ( 2011 Gilead, 2017 ; White, ) . הערעור על הגישה הצרה לרווחה מגיע גם מהמחקר הכלכלי . מחקרים שערך איסטרלין ( 1974 Easterlin, ) העידו שאין קשר ישיר בין צמיחה כלכלית ובין מידת הסיפוק שאנשים שואבים מחייהם . בניגוד לציפיות, נמצא שצמיחה כלכלית לא הובילה לשיפור בהערכות סובייקטיביות של אנשים את איכות חייהם . בעקבות מחקרי המשך שאיששו וחיזקו את מסקנותיו של איסטרלין ובעקבות מחקרים נוספים שעסקו בשאלות דומות החל פיתוח של מדדים חלופיים לבחינת הרווחה האישית ) 2012 Stutzer & Frey, ( . דוגמה בולטת לכך היא דוח שהזמין נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, שבו פיתחו כלכלנים מובילים, ביניהם זוכי פרס נובל, מדדים חדשים לבחינות הרווחה שאינם מתמצים בפיתוח כלכלי ( 2010 Stiglitz, Sen, & Fitoussi, ) . בשנים האחרונות מדדים אלו ודומיהם אומצו ושוכללו על ידי ארגון ה - OECD ועל ידי גופי מחקר אחרים ( 2013 OECD, ) . לממדים אלו ולתפיסת הרווחה הנגזרת מהם יש כיום השפעה גוברת על תחום מדיניות החינוך ( 2007 Schuller & Desjardins, ) . בנוגע לקידום הרווחה האישית, הגישה שתאומץ במסמך זה תואמת במידה מסוימת את זו שפותחה על ידי ה - OECD . לפי הגישה המוצעת כאן הרווחה האישית מורכבת משלושה ממדים עיקריים OECD, ( ) 2013 . הראשון הוא הממד התפקודי . כדי לחוות רווחה, על האדם לתפקד באופן תקין בתוך הסביבה שבה הוא חי . ממד זה כולל אפשרות להשיג הכנסה מינימלית, כלים לשמירה על הבריאות, יכולות ליצור קשרים חברתיים, פיתוח זהות תרבותית, מילוי חובות אזרחיות ויכולת להשתמש בטכנולוגיות . לחינוך בכלל ולתוכנית הלימודים בפרט יש תפקיד מפתח בקידום יעדים אלו ובהשגתם . הממד השני של הרווחה הוא ממד רגשי . כלולים בו היכולת להרגיש תחושות חיוביות, בריאות נפשית ועוד . 5 ממד זה לא יידון בהרחבה במסמך זה היות שישנה ועדה מקבילה העוסקת בתחום זה . הממד השלישי הוא פיתוח וצמיחה אישית . כאן באים לידי ביטוי היכולת להכווין את החיים באופן אוטונומי, עיסוק בפעולות שהחברה מגדירה כבעלות ערך כגון תרבות ומדע, מציאת משמעות ומימוש עצמי וכדומה . את הממד השלישי יש לראות גם ככזה שהולך אל מעבר למסגרת המקובלת של הרווחה האישית ועוסק בפיתוח רוח האדם . חשיבותו אינה נגזרת רק מהתרומה שלו לתחושת הרווחה האישית, הוא בעל חשיבות אינטרינזית הנגזרת מתפיסה נורמטיבית של החיים הראויים ) 2011 Nussbaum, ( . היכולת להכווין את החיים באופן אוטונומי לדוגמה, יכולה לתרום רבות להגדלת הרווחה, במיוחד במדינות דמוקרטיות אשר מאפשרות ליחיד להכווין את חייו ואף דורשות זאת . אולם, חשיבותה של האוטונומיה לא נגזרת רק מתרומתה לרווחה . לאוטונומיה יש ערך כשלעצמה והיא חלק חשוב ממיצוי אנושיותו של הפרט . 5 ועדת המומחים לנושא טיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות במערכת החינוך . לקריאה על עבודת הוועדה ראו כאן .
|
|