|
|
עמוד:73
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 73 והתחשבות בראיות אמפיריות . בהגדרתה הרחבה חשיבה ביקורתית כוללת הן מיומנויות קוגניטיביות, הן נטיות אפקטיביות ( 2007 Facione, ) . עם המיומנויות הקוגניטיביות הנדרשות לחשיבה ביקורתית נמנות המיומנויות הבאות : העלאת מגוון נקודות מבט, הצדקת הידע והערכתו, בניית טיעונים והערכת תקפותם וכן הסקת מסקנות . עם הנטיות האפקטיביות נמנות גישות כלליות לחיים כגון נטייה לחקרנות, לאמונה בהיגיון ולשמירה על הוגנות, וגישות ממוקדות ללמידה כגון חתירה לחיפוש מידע משמעותי או התמדה בדרך לפתרון בעיה או דילמה . הוראת החשיבה הביקורתית נועדה לפתח מחויבות להעמדת טענות למבחן, בהירות ודיוק וכן יכולת לקבל החלטות הוגנות ומושכלות ( אניס, 1987 ; 1995 Facione, Carol, Noreen & Joanne, ) . פילוסופים, פסיכולוגים ואנשי חינוך רואים בפיתוח חשיבה ביקורתית מטרה פדגוגית מרכזית ההולמת את רוח הזמן הזה ונענית לאתגריו ( הרפז, 1996 ) . לנוכח המידע העצום שאנו חשופים אליו כיום, ההחלטה במה להאמין או מה לעשות חייבת להתבסס על חשיבה ביקורתית מעמיקה ואיכותית . כמו כן חשיבה ביקורתית היא תנאי הכרחי לטיפוח ערכים חברתיים ודמוקרטיים ומרכיב מרכזי בפיתוח חשיבה ערכית-מוסרית . חשיבה מדעית : חשיבה דיסציפלינרית שעניינה בחינה ביקורתית-טיעונית של שאלות אמפיריות בעזרת תצפיות או ניסויים מדעיים . חשיבה זו כרוכה בתהליך יצירתי וביקורתי של חקר וגילוי, והיא סובייקטיבית ותלוית הקשר ( זמן, מקום, תרבות, מוסכמות חברתיות, יכולת טכנולוגית וכיוצא באלה ; גריבין, 2010 ) . היכולות לנקוט חשיבה ביקורתית, להבחין בין תאוריות אישיות לבין ראיות אמפיריות, להפריך ולאשש טיעונים ולשנות תאוריות אישיות בעקבות ראיות אמפיריות — כל אלו הן ליבה של החשיבה המדעית ( 1988 Kuhn, Amsel, & O'Loughlin, ) . מחקרים מראים כי דווקא עניין זה נחשב לעיתים כשל מחשבתי אצל לומדות ולומדים, הנוטים לדבוק בתאוריות קודמות שהביאו עימם לתהליך הלמידה גם לנוכח ראיות אמפיריות הסותרות את אמונותיהם הקודמות ( 1988 Kuhn, Amsel, & O'Loughlin, ) . מכאן שהוראת מדעים אינה יכולה להתבסס על מסירת גופי ידע מקובעים, אלא חייבת לתת מקום מרכזי לפיתוח חשיבה מדעית ולהבניית ידע עמוק כדי להוביל לתפיסה אפיסטמית של "רוח המדע" ( Ausubel, 1968 ; Carey & Smith, 1995 ( ) the spirit of science ) . חשיבה מדעית כרוכה בהפעלה של כמה אסטרטגיות חשיבה, ובהן שאילת שאלות, ניסוח השערות, בניית טיעונים, עריכת השוואת, קביעת יחסים, זיהוי הנחות חבויות, הערכה ופירוש של נתונים וזיהוי ובקרה של משתנים ( 2008 Osborn & Dillon, ) . חשיבה מדעית כוללת חשיבה יצירתית, למשל בעת שאילת שאלות או תכנון יצירתי של מערך ניסוי, וגם חשיבה ביקורתית, למשל בעת תהליך הסקת המסקנות הכולל ניסוח טיעונים המבוססים על ראיות ועל בחינת חלופות . כמו כן חשיבה מדעית כרוכה בהפעלה של תהליכי חשיבה כמותית, המאפשרים לאדם לבצע מדידות כמותיות, אנליזה וסינתזה של נתונים, היקשים לוגים ותחזיות אמפיריות . חשיבה כמותית ( quantitative thinking or reasoning ) : מכונה לעיתים אוריינות כמותית ( quantitative literacy, numeracy ; ראו, למשל, 2014 Vacher, ) . יש כיום הסכמה רחבה בדבר היותה של החשיבה או האוריינות הכמותית ( בדומה לאוריינות שפה ) מיומנות בסיסית וחיונית הנדרשת מכל אזרח נאור . בהשראת עבודתם רבת ההשפעה של קילפטריק ( 2001 Kilpatrick, ) ושל ה - b, pp . 89 - 90 ( OECD 2006 ) נציע כי חשיבה כמותית כוללת את המרכיבים האלה : ידע פרוצדורלי : הפעלה רהוטה ושוטפת ( fluency ) של אלגוריתמים נפוצים או חלופיים לביצוע פעולות חישוב, ובכלל זה חישוב מנטלי של פעולות במספרים פשוטים .
|
|