|
|
עמוד:24
מ ב ו א 24 החשיבות של מטרה זו בולטת במיוחד בחלקים העוסקים בהוראת השפה ובהוראת הספרות . מטרה מרכזית נוספת, אשר תואמת את הנכתב בדוח דברת, היא קידום הכלכלה הישראלית . רבות מהמלצות הדוח הן בעלות משמעויות כלכליות . ההמלצות אשר נוגעות לקידום אוריינות טכנולוגית, לפיתוח חשיבה ביקורתית ולהוראת המדעים משרתות את חיזוק הכלכלה, גם אם הרציונל התומך בהן נרחב הרבה יותר . שמירה על המורשת התרבותית היהודית והכרה של התרבות הערבית בישראל הן גם מטרות מרכזיות שבאות לידי ביטוי בחלקים העוסקים בשפה ובאלו שעוסקים בהוראת המקצועות השונים . זו, כמובן, אינה רשימה ממצה של המטרות החברתיות, ולאלו מצטרפות מטרות רבות ומגוונות, כגון שמירה על איכות הסביבה, שנדונה במסגרת המדעים, הלמידה הבין-תחומית ומקצועות הלימוד החדשים ויצירת לכידות חברתית שלה תפקיד חשוב בחינוך האזרחי-דמוקרטי . מטרות תוכניות הלימודים הנוגעות לפרטים עתה נעבור לדון בקטגוריה השנייה של המטרות, שבמרכזה קידום הרווחה האישית ואיכות חייהם של היחידים בחברה באמצעות החינוך . בסקירה שהוזמנה על ידי הוועדה ועסקה גם במטרות החינוך בכמה מדינות מפתח בעולם, ניתן היה להבחין בין שתי גישות מרכזיות לקידום הרווחה באמצעות החינוך : גישה צרה וגישה רחבה . הגישה הצרה מפרשת את מושג הרווחה בעיקר במונחים כלכליים . בארצות שונות, כגון סינגפור וארצות הברית, הדגש בתחום החינוך מושם על מציאת עבודה ועל הגדלת ההכנסה כדרך להעלאת הרווחה ושיפור איכות החיים של האזרחים . ברמה החברתית עיקר הדגש מושם על צמיחה כלכלית . גישה זו מציבה את הכלכלה במרכז השיח החינוכי ורואה את השיפור שלה כמפתח ליצירת רווחה אישית . החינוך בגישה זו נתפס בעיקר ככלי להגדלת תפוקות באמצעות טיפוח ההון האנושי, ותוכנית הלימודים מתמקדת בהיבטים מקצועיים התורמים לפיתוח של הון זה ( 1997 Cope & I’Anson, 2003 ; Labaree, ) . בעשורים האחרונים מדינות שונות וביניהן גם ישראל אימצו גישה צרה זו, לפחות במידה חלקית . אף על פי שמטרה זו אינה משתקפת בחוק חינוך חובה, הדבר ניכר בדוח דברת המציב את הפיתוח הכלכלי כמטרה חינוכית מרכזית . כמו כן, ניתן גם לראות את תוכניתו של שר החינוך לשעבר בנט להגברת לימודי חמש יחידות מתמטיקה ככזו שתואמת למגמה זו . מנגד, מאז תחילת המילניום אנו עדים להתפשטות הרעיון שהרווחה אינה מתמצה בפיתוח כלכלי ( Layard, 2006 ) . כיום בעולם החינוך ישנה גישה רחבה יותר לרווחה האישית, ולפיה הרווחה אינה נמדדת רק, ואף לא בעיקר, במונחים כלכליים ) 2013 Easterlin, ( . לפי גישה זו הרווחה היא תוצר גם של משתנים חברתיים, רגשיים, אזרחיים וסביבתיים . גישה זו, אם כן, רואה את הרווחה האישית ואת איכות החיים ככוללות ממדים רבים ומגוונים, והיא שואפת לשיפור נרחב ומקיף בחייהם של האזרחים . את הגישה הרחבה הזאת מקדם ארגון ה - OECD , והיא אומצה במדינות אחדות כמו פינלנד ) 2001 OECD, ( . בגישה זו לקידום הרווחה מושם דגש על תחומים נרחבים יותר של תוכנית הלימודים, ותוכניות הלימודים נתפסות ככאלו שאומנם משרתות את רווחתו הכלכלית של הפרט, אך גם היבטים חברתיים, אזרחיים, רגשיים, תרבותיים וסביבתיים 4 בחייו אשר תורמים לרווחה . 4 חלק מהרכיבים הללו קשורים כמובן גם לקטגוריה הראשונה שהוזכרה לעיל . כלומר, מטרות שנועדו לקדם יעדים לאומיים וחברתיים .
|
|