|
|
עמוד:23
מ ב ו א 23 מכיוון שלא ניתן היה לגזור ישירות את המטרות ממסמכים קודמים לצורך בחירה מושכלת של המסגרת הנורמטיבית שבה יינתנו ההמלצות לגיבוש תכוניות לימודים, הזמינה הוועדה סקירה הבוחנת את תוכניות הלימודים בכמה מדינות מפתח ב - OECD . בד בבד נערכו מפגשים עם מומחים העוסקים בחברה הישראלית, עם אנשי משרד החינוך ועם נציגים של המגזרים השונים, וזאת לשם קבלת תמונה בהירה של הלך הרוח בישראל . לאור הסקירה הבין-לאומית והספרות הרלוונטית בתחום ניתן לחלק את מטרות החינוך כיום לשתי קטגוריות מרכזיות ( לם, 2002 ) . הראשונה, מטרות שנועדו לקדם יעדים לאומיים וחברתיים, כגון ערכים דמוקרטיים, לכידות חברתית, זהות לאומית, שוויון, סובלנות, מעורבות אזרחית ועוד . מטרות אלו הן לרוב תוצר של הכרעות פוליטיות והן נובעות מתוך המציאות הקיימת בכל מדינה . קטגוריה שנייה של מטרות נוגעת לשיפור איכות חייהם וקידום הרווחה האישית ( שלוֹמוּת ) של הפרטים בחברה . גם מטרות אלו נגזרות , כמובן , מהמציאות בכל מדינה, אך לרוב הן מושפעות במידה רבה יותר מהקודמות מהתפתחויות על-מדינתיות, כגון שינויים בכלכלה הגלובלית, פיתוחים טכנולוגיים ועוד . מטרות אלו נוגעות לרוב לדרך שבה ילמדו יחידים להתמודד עם העולם המשתנה . החלוקה המוצעת כאן אינה דיכוטומית כמובן, וישנם קשר ישיר והשפעות הדדיות בין המטרות החברתיות ואלו שנוגעות לפרט . יחד עם זאת, ההבחנה המושגית בין סוגי המטרות תקפה ומועילה לניתוח, ולכן תישמר כאן . מטרות חברתיות של תוכניות הלימודים במסמך זה לא נעשה ניסיון ליצור מסגרת תאורטית חדשה ומקיפה של המטרות החברתיות . כיוון שמטרות אלו משקפות הסכמות חברתיות, פוליטיות, מדינתיות ואף בין-לאומיות, לא ניסתה הוועדה להגדיר או לעצב אותן מחדש . במקום זאת הסתמכה הוועדה בעבודתה על שורה של מטרות קיימות ומקובלות הנגזרות מכמה מקורות . מקור חשוב אחד הוא חוק חינוך חובה ומסמכים רשמיים אחרים אשר נוגעים למטרות החינוך בישראל . מקור נוסף הוא מסקנותיהן של ועדות קודמות, שעבודתן נגעה בנושא מטרות החינוך, כגון ועדת דברת והוועדה של היוזמה שהוזכרה בתחילת סעיף זה . מקור שלישי הוא בחינה של הנעשה בעולם בתחום המטרות החינוכיות . לבסוף, בעצם הניסיון לשפר את הפרקטיקות הקיימות במערכת, אימצה הוועדה חלק חשוב ממטרותיה הקיימות . למעשה, רבות מהמטרות החברתיות שמקודמות במסמך זה נגזרות משילוב בין הבנות מחקריות עכשוויות בשאלה כיצד ניתן לשפר את החינוך ובין מה שנהוג במערכת הקיימת . אם כן, הדרך שבה תאוריות שונות מלמדות שראוי לחנך וללמד משפיעה ומעצבת גם היא את תפיסת המטרות שביסוד מסמך זה . כיוון שלא נבנתה מסגרת תאורטית של מטרות חברתיות והמסמך יונק מכמה מקורות, לא נדון בשיטתיות במטרות החברתיות בפרק זה ובמסגרת המסמך . ואולם המטרות החברתיות ישתקפו בחלקיו השונים של המסמך ( למשל, בפרק המפרט את מרכיבי תוכנית הלימודים העתידית ובחלק העוסק בשיקולים בשימוש בחומרי לימוד דיגיטליים לקידום למידה אוטונומית לאורך החיים ) . כבר כאן חשוב להדגיש כי הוועדה רואה את קידום הדמוקרטיה ואת הערכים הנגזרים ממנה, כגון שמירה על חוק, כבוד לאַחֵר, חירות וסובלנות, כמשימה מרכזית של מערכת החינוך . מטרה זו תואמת את חוק חינוך חובה ואת הנעשה ברבות ממדינות העולם המפותחות . כמו כן, בהמלצותיה ראתה הוועדה לנגד עיניה קידום מטרות חברתיות נוספות . מטרה מרכזית אחת היא חיזוק השפה העברית והשפה הערבית והוראתן כשפות אם, מטרה המצויה גם היא בחוק חינוך חובה .
|
|