|
|
עמוד:71
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 71 המכוון לטיפוח ערכים דמוקרטיים ברמת המדינה וברמה הגלובלית ולעיצוב חברה שוויונית ופלורליסטית ( Matto, McCartney, Bennion, & Simpson, 2017 ; OECD, 2018 b ) . לסיכום, השינויים המתוארים לעיל, שינויים בהיקף ובאופי המידע הזמין, בדרישות שוק התעסוקה ובאתגרי האזרחות, מחייבים חינוך המעודד את פיתוח החשיבה . לנוכח המציאות המשתנה קשה לראות כיצד יוכלו אזרחים ליהנות מחיים של רווחה — שהיא אחת ממטרותיו המרכזיות של החינוך כפי שהוגדרו לעיל ( בפרק הפתיחה ) — בלי שפיתחו יכולות חשיבה גבוהות . במציאות העכשווית תפקוד חברתי תקין ופיתוח וצמיחה אישית, שהם מיסודות הרווחה האישית, דורשים יכולות חשיבה מפותחות . 4 . 1 . פיתוח החשיבה כתחום רוחב : שילוב החשיבה בכל מקצועות הלימוד האתגרים המורכבים שהדגשנו בשלושת הסעיפים הקודמים מצביעים על הצורך לראות בפיתוח החשיבה מטרה חינוכית ראשונה במעלה . כדי להגשים מטרה זו, יש לעסוק בפיתוח החשיבה באופן שוטף ואינטנסיבי בכל תחומי הלימוד, ולהתאימו בכל תחום לדרכי החשיבה המקובלות בו . הנחת העבודה שביסוד המסמך הנוכחי היא שבבית הספר יש לעסוק בפיתוח החשיבה על פי הגישה המשלבת, המכוּנה גם גישת המיזוג ( infusion approach ) , ולפיה החשיבה אינה נלמדת כתחום לימודי העומד בפני עצמו ( למשל בשיעור נפרד ) , אלא משולבת בתוכני הלימוד של המקצועות השונים ( Abrami et al . , 2008, 2015 ; Swartz et al . , 2008 ; Zohar, 2004 ) . הוראה עתירת חשיבה, המדגישה למידה פעילה, שאילת שאלות וחקר, תורמת לטיפוח הסקרנות של תלמידים ותלמידות ולעמדות חיוביות כלפי הלמידה ( 2016 , . McConney et al ) . למידה כזו עומדת בלב דרכי ההוראה והלמידה המתוארים בפרק הקודם . חשוב לציין כי על אף שפיתוח החשיבה נעשה כתחום רוחב, על פי הגישה המשלבת העקרונות הכלליים של החשיבה בהחלט נדונים באופן מפורש . דיון זה הוא חלק מהחשיבה המטא-קוגניטיבית המאפיינת את הגישה המשלבת להוראת חשיבה . מחקרים מעידים כי כאשר הוראת החשיבה משולבת בתוכני הלימוד היא משפיעה על יכולות החשיבה של תלמידות ותלמידים ועל הידע שלהם, שכן היא תורמת להבנה מעמיקה של מושגים, תאוריות ותהליכים ( 1994 National Research Council, 2012 ; Perkins, 1991 ; Perkins & Blythe, ; להתייחסויות נוספות בדבר הקשר בין ידע והוראה עתירת חשיבה ראו גם בסעיף שלוש של הפרק הקודם של המסמך ) . הסבר קולע לקשר שבין חשיבה ותהליכים של הבניית ידע מופיע בתוכנית הלימודים של ניו זילנד ( עמוד 12 ) : חשיבה בהכרח כרוכה בשימוש בתהליכים יצירתיים, ביקורתיים ומטא-קוגניטיביים לשם הבנה של מידע, התנסויות ורעיונות . תהליכים אלה נדרשים להשגת מטרות של פיתוח ההבנה, הבנה מעמיקה, קבלת החלטות, תכנון פעולות והבניית ידע . בליבת החשיבה עומדת סקרנות אינטלקטואלית . תלמידים המיומנים בחשיבה ובפתרון בעיות שואלים ומתעניינים, משתמשים ומיישמים, ומבנים ידע באופן פעיל . הם עושים רפלקציה על תהליכי הלמידה שלהם, לוקחים בחשבון ידע קודם ואינטואיציות אישיות שלהם, שואלים שאלות ומאתגרים את הנחות היסוד ואת התפיסות המוקדמות שלהם .
|
|