|
|
עמוד:22
מ ב ו א 22 שינוי תפיסתי, תופעות שיש להכיר בהן ולהתמודד איתן . בעשורים האחרונים, בעקבות התפתחות הרב- תרבותיות והפוסט-מודרניזם, התגבשה ההכרה בכך שהגיוון התרבותי והחברתי אינו רק בלתי ניתן לשינוי אלא בעל ערך ( 1987 Gu tmann, ) . מעבר לכך, סביר להניח שקצב השינוי רק ילך ויגבר . כל אלו מחייבים אותנו לעצב תוכנית לימודים שלא רק תגיב לשינויים הקיימים אלא גם תכין אנשים להתמודדות עם עולם מורכב, מגוון ומשתנה . מטרות תוכנית הלימודים השינויים שהוצגו לעיל הם כמובן בעלי השפעה משמעותית על מטרותיו של בית הספר במאה ה - 21 . כפי שנכתב בתחילת הפרק, לא ניתן לנתק את הדיון בתוכנית הלימודים מדיון במטרות החינוך . כל תוכנית לימודים מקדמת מטרות חינוכיות כאלו או אחרות ולרוב גם נגזרת מתוך תפיסה מסוימת של מטרות . מטרות החינוך מעוגנות בשיפוטים נורמטיביים, גלויים או סמויים, למשל על אודות מהו האדם הראוי או מהי החברה הראויה ( לם, 2002 ) . כתוצאה מכך שיפוטים נורמטיביים שהם לרוב בעלי אופי אידיאולוגי, פוליטי או מוסרי מוצאים את דרכם אל תוכניות הלימודים . לדוגמה, כל ספר להוראת מתמטיקה לכיתה ד' כולל בתוכו שיפוט בדבר מה ראוי שהתלמיד ידע בשלב זה בחייו ונגזר מתפיסה נורמטיבית כזו או אחרת . היות שהיום, יותר מבעבר, שיפוטים נורמטיביים נוטים להיות שנויים במחלוקת, התאמת תוכנית הלימודים למאה ה - 21 הופכת מורכבת במיוחד ( 1987 Gutmann, ) . אומנם המחקר המדעי יכול לעזור לבניית תוכנית הלימודים בכך שיספק לנו כלים להשגת מטרות נתונות, אך אין הוא יכול להגדיר את המטרות עצמן . מובן אפוא כי בעת התאמת תוכניות הלימודים אין מנוס מקביעות נורמטיביות . בחלק זה של המסמך נציג היבט חשוב מהמסגרת הנורמטיבית שבחרנו לעבוד בה . במסמך "חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות המאה ה - 21 והשלכותיהן", כבר הציבו ברנדס ושטראוס ( תשע"ד ) שורה של מטרות חינוכיות, שביניהן הקניית מיומנויות המאה ה - ,21 שיפור האוריינות, העלאת ההישגים, קידום התנהגות חברתית נאותה וטיפוח הייחודיות של אוכלוסיות שונות בישראל . אולם, אף על פי שהמסמך שימש את הוועדה הנוכחית כנקודת מוצא לדיון בתוכניות הלימודים, מטרות תוכנית הלימודים אינן יכולות להיגזר ממנו ישירות מכמה סיבות . ראשית, מטרות תוכנית הלימודים אינן בהכרח זהות למטרות החינוך . ישנן מטרות חינוכיות אשר לא משתקפות בתוכנית הלימודים, ולעיתים אף אינן יכולות להשתקף בהן . לדוגמה, המסמך מ - 2013 דן בסוגיה של איכות הכשרת המורים והקצאת משאבים . סוגיות אלו רלוונטיות לתוכנית הלימודים רק בעקיפין . שנית, התאמת תוכנית לימודים דורשת גם מיקוד רב יותר של המטרות בתחומי ההוראה והלמידה מזה שמופיע במסמך הוועדה מ - 2013 ופריטתן לאמצעים אופרטיביים . לכן, לשם בניית תוכנית לימודים יש צורך בהגדרה מקיפה ומפורטת של היעדים שרוצים להשיג בתחומים אלו . סיבה שלישית לכך שהמטרות לא יכולות להיגזר ממסמך 2013 היא שעניינו של המסמך הקודם היה התאמת מערכת החינוך למציאות הקיימת . מנגד, המסמך שלהלן שם דגש רב יותר על שימור הטוב שבקיים דווקא אל מול המציאות המשתנה . כמו כן, במסמך הנוכחי ניתן משקל רב יותר להכנה להתמודדות עם עצם השינוי . עקב כך, היבטים חינוכיים שזכו רק להתייחסות מצומצמת במסמך מ - 2013 נדונים בהרחבה רבה במסמך הנוכחי . דוגמה לכך היא נושא פיתוח החשיבה שנדון בקצרה במסמך מ - ,2013 וכעת מקבל מקום מרכזי ומטופל בצורה מקיפה . לבסוף, המסמך הנוכחי נדרש לעסוק בפירוט רב בסוגיות שלהן זיקה למטרות ולתוכניות הלימודים, וחלק מאלו לא אוזכרו כלל במסמך מ - 2013 . דוגמה לכך היא השימוש באמצעים דיגיטליים במסגרת תוכנית הלימודים .
|
|