|
|
עמוד:70
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 70 בזמן, להבנות כל העת ידע חדש ולפתח מיומנויות חשיבה גבוהות שיתאימו למציאות המשתנה ( Young et al . , 2016 ) . לפיכך הכנת בוגרי מערכת החינוך ובוגרותיה לחיי רווחה כלכלית, חברתית ורגשית בעולמנו משמעותה הכשרתם ללמידה מתמדת בכל תחומי החיים ולאורך כל החיים ( Lifelong learning ( . במילים פשוטות, מערכת החינוך צריכה ללמד את בוגריה ובוגרותיה איך ללמוד באופן עצמאי, משמעותי ואפקטיבי בכל זמן ובכל מקום, ולא רק מה ללמוד כאן ועכשיו ( 2015 Head, Van Hoeck, & Garson, ) . לשם כך צריכה מערכת החינוך לפתח בקרב התלמידים והתלמידות כלים מתקדמים לחשיבה וללמידה עצמאית . 3 . 1 . חינוך אזרחי פרואקטיבי בעולם גלובלי הצורך בחינוך לחשיבה יודגש בסעיף העוסק בחינוך אזרחי דמוקרטי ( סעיף שלוש של פרק זה ) . שם יוסבר שכדי להקנות ללומדות וללומדים מיומנויות המאפשרות לתפקד בחברה דמוקרטית, יש לחזק את כוח השיפוט והביקורת שלהם ואת יכולתם לקבל החלטות מושכלות ולנהל שיח גם עם מי שאינו מסכים עימם . בסעיף הנוכחי נדגיש גם את חשיבותן של מגמות גלובליות המעודדות התנהגות פרואקטיבית – המכוונת לעיצוב מצבים חדשים עתידיים ( להבדיל מתגובה למצב קיים — תגובה ריאקטיבית ) . התנהגות פרואקטיבית מבוססת על תהליכים מורכבים של יזמות, הובלת שינויים ומנהיגות ( כפי שהוצג בפרק הפתיחה של מסמך זה ) . ניכר כי במציאות הדינמית ורבת התהפוכות של העידן הנוכחי תפיסה חינוכית עכשווית חייבת להיות בעלת אוריינטציה פרואקטיבית כדי שתוכל להשפיע על גיבוש חזון ועל ביסוס ערכים לעיצוב חברה אנושית בין-לאומית טובה יותר, שוויונית ופלורליסטית ( Council of Europe, 2016 ; Westheimer & Kahne, 2004 ) . תפיסה זו מבוססת על ניתוח מעמיק של מגמות גלובליות המאפיינות את המאה ה - 21 ומחייבות לחנך לחיים בעולמנו ( 2014 Bailey, ) בד בבד עם להתחשבות במגמות שינוי גלובליות . דוגמאות לכן הן ההגירה המסיבית מהעולם השלישי לראשון והשינוי בתפיסת המשפחה . מגמה נוספת היא הגלוקליזציה, המשקפת מתח מתמיד בין הזהות הלאומית-מקומית של כל חברה, תרבות או מדינה, לבין הזהות הגלובלית, זהותו של אזרח העולם ( 2013 , . Cogan et al ) . הגלובליזציה המואצת מובילה לשוק עבודה רב-תרבותי המאופיין במגוון סוגי אוכלוסיות העובדות יחד ; היא מגבירה עיסוק שיתופי בתחומים חובקי עולם כגון שינויי אקלים, שמירה על איכות הסביבה, יישום קיימוּת וכלכלה ירוקה, הגנה על זכויות אדם וזכויות בעלי חיים והתנגדות לעוולות כלכליות-חברתיות בין-לאומיות . שיתופיות מוגברת זו מפתחת את תודעת הזהות הגלובלית של אזרחי העולם . בד בבד לחץ פנימי מצד קהילות לאומיות, אתניות ותרבותיות מעודד שמירה אדוקה על הזהות הלאומית-המקומית והתנגדות תקיפה להתפתחות הזהות הגלובלית . סתירה שורשית זו מייצרת מתח מתמיד בין זהויות ומעוררת קונפליקטים הרי גורל בקנה מידה נרחב ( 2013 McAvoy & Hess, ) . מגמות גלובליות אלה ואחרות מדגישות עוד יותר את החשיבות ההולכת וגוברת שבפיתוח ערכים קולקטיביים לרווחת החברה והסביבה ובחינוך אזרחי-דמוקרטי ( OECD, 2015 ; 2016 b ; 2018 a ) . הכוונה לערכים של אחריות חברתית-סביבתית, יזמות ומנהיגות, המאזנים בין התפתחות אישית כלכלית-חומרית לבין עיצוב חברה שוויונית המבוססת על נורמות של הגינות, אתיקה, קיימות, קבלת האחר, מעורבות ותרומה לקהילה . בימינו לפיתוח חשיבה בכלל ולחשיבה ביקורתית בפרט נודעת חשיבות עליונה, שכן קבלה והכלה של שונות ומגוון דעות, רעיונות ותרבויות מבוססות על נטיות חשיבה, ואת הנטיות האלה אפשר לטפח . לדוגמה, ניתן לעודד פתיחות לנקודות מבט אחרות, לספקנות, להשהיית שיפוט ולחשיבה ביקורתית רפלקטיבית . מכאן שפיתוח מיומנויות חשיבה כתחום ליבה בתוכניות לימודים הוא תנאי הכרחי לחינוך פרואקטיבי
|
|