|
|
עמוד:21
מ ב ו א 21 מבנה החברה הישראלית בנאום המפורסם שזכה לשם "נאום השבטים" ( 2015 ) הצביע הנשיא ריבלין על תנועה של החברה הישראלית מחברה שבה רוב ברור ומיעוטים, לחברה שבה ארבעה מגזרים מתקרבים זה לזה בגודלם . ריבלין זיהה את החילונים, שהיו בעבר הרוב, את החרדים, את הדתיים הלאומיים ואת הערבים כ"שבטים" שמרכיבים את החברה הישראלית . זו חלוקה אחת מתוך כמה חלוקות אפשריות, חלוקות אחרות כוללות לדוגמה את הדרוזים או את המסורתיים כקבוצות נפרדות ( רובינשטיין, 2017 ) . בין אם החלוקה המוצעת היא לארבע קבוצות ובין אם ליותר, נראה כי מתגבשת בין החוקרים הסכמה כי החברה הישראלית משנה את פניה, וקבוצות שהוגדרו בעבר כמיעוט הופכות להיות דומיננטיות יותר . שינוי מבני זה, שבבסיסו תהליכים דמוגרפיים, מלֻווה בהתעצמותם או לפחות בעלייתם לפני השטח של מתחים ושסעים עמוקים . הקבוצות המרכזיות בישראל חלוקות ביחסן לדת, לציונות, לתרבות ואף לדמוקרטיה . בפועל קיימת בין המגזרים השונים הפרדה כמעט מלאה בתחומים רבים, כגון החינוך והדיור . ניתן להניח שתהליכי השינוי המבניים יתעצמו, ושאם לא תימצא דרך פעולה חדשה, יתעצמו המתחים והשסעים יחד איתם ( רובינשטיין, 2017 ) . שחיקת האתוס הליברלי מדינת ישראל הוקמה על בסיס אתוס סוציאליסטי . בעשורים הראשונים הייתה המדינה מרכוזית והחזיקה כוח רב בידיה . החל משנות ה - 80 הוחלף האתוס הסוציאליסטי בהדרגה באתוס ליברלי ששם דגש על שוק חופשי, על זכויות ועל חירויות ( ברנדס ושטראוס, תשע”ד ) . שינוי זה הביא גם לתהליכי הפרטה מקיפים שהשפיעו רבות על תחום החינוך . סמכויות הועברו מהשלטון המרכזי אל הרשויות המקומיות, למנהלים ולצוותים חינוכיים . כמו כן, אלמנטים שמבוססים על כלכלת שוק, כגון מיקור חוץ ובחירת הורים, השתרשו במערכת ( דאהן, 2018 ) . בשנים האחרונות אנו עדים לתחילתו של ערעור על חלקים של האתוס הליברלי . בעוד ההיבטים הכלכליים שלו נשמרים ואף מתחזקים, ההיבטים הפוליטיים והערכיים שלו נמצאים תחת מתקפה . חלופה אשר מבוססת על שיח לאומי- דתי ( ולעיתים אנטי- דמוקרטי ) תופסת מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי ( רובינשטיין, 2017 ) . שינויים ערכיים וכלכליים אלו מאתגרים את היסודות שעליהם מושתתת מערכת החינוך ודורשים התאמות . כפי שהובהר לעיל, תוכנית הלימודים אינה מחויבת לאמץ את השינויים המתרחשים סביבנו והיא יכולה לשחק גם תפקיד במניעת שינוי או בהובלתו, אך עליה להגיב למצב הקיים . יחד עם זאת, חשוב לזכור כי זיהוי מגמות השינוי נותן לנו תמונה חלקית בלבד של העתיד לבוא . קשה כיום להעריך במדויק אילו מגמות יתחזקו ויתרחבו ואילו ייחלשו ואף ייעלמו . נוסף על כך, כמעט בלתי אפשרי לצפות את עלייתן של מגמות שינוי חדשות, ועוד יותר מכך את השפעתן העתידית . יחד עם זאת, ניתן להניח במידה רבה יחסית של ודאות שבעתיד הנראה לעין השינויים שהוצגו לעיל יימשכו ויתעצמו . שינויים אלו מוליכים אותנו בדרך ברורה אל עבר עולם הדורש יכולת התמודדות עם גיוון ומורכבות . הגלובליזציה חושפת אותנו להשפעות מגוונות, השינויים הטכנולוגים והכלכליים מגדילים את טווח הבחירה, והשינויים במבנה המשפחה והחברה מציבים אלטרנטיבות רבות שניתן לאמץ . גם אם העולם שאנחנו חיים בו אינו בהכרח מגוון יותר או מורכב מזה שהיה בעבר, הגיוון והמורכבות הפכו להיות, עקב
|
|