|
|
עמוד:20
מ ב ו א 20 שונים של העולם ( בן פרץ, 2011 ) . מעבר זה מביא להיווצרותה של מודעוּת גלובלית — אנשים בכל העולם נחשפים לאותם תכנים תרבותיים, קונים באותן חנויות ועוסקים באותם נושאים, מהתרחשויות חדשותיות ועד לאיכות הסביבה ( 2004 Singh, ) . כמו כן, מבחינה פוליטית נוצרות בריתות בין-מדיניות, כגון האיחוד האירופי וגופים על-מדינתיים כגון הבנק העולמי וה - OECD . אולם, בו-זמנית, ובמידה רבה כתגובת נגד, רבים שמים דגש על המקומי והמובדל . תרבויות רבות נאבקות על שפתן ועל ייחודן . עלייתה של תרבות גלובלית מחד גיסא והתגובות אליה מאידך גיסא מציבות אתגר חינוכי מורכב . על מערכת החינוך לאפשר גם לתלמידים להיות חלק מהתרבות הגלובלית, אך בו בזמן לשמור על הייחוד התרבותי שלהם ( Friedman, 2000 ) . בישראל ניתן לראות את השפעות הגלובליזציה בצורה ברורה במתח המורגש בין התרבות הגלובלית למקומית . שינויים בחיי המשפחה תהליך חשוב נוסף המתרחש ברבות ממדינות העולם הוא גיוון ושינוי של חיי המשפחה . מספר הנשים היוצאות לשוק העבודה גדל, ישנה עלייה בגיל הנישואים, ישנו גידול במספר הגירושין ורבים הבוחרים להביא ילדים שלא במסגרת הנישואים . כמו כן, נוספו דגמים אלטרנטיביים לתא המשפחתי, כגון הורות חד- הורית ומשפחות של הורים בני אותו מין ( OECD, 2016 b ) . נוסף על כך, מושם דגש רב יותר על זכויותיהם של ילדים ועל שינוי בסמכות ההורית . כל אלו מגדירים מחדש את תפקיד החינוך ואת המצופה מהמערכת . תהליכים אלו מתרחשים גם בחברה הישראלית, אם כי ההשפעה שלהם מתבטאת בצורה שונה באוכלוסיות שונות בחברה . בחברה הערבית בישראל, למשל, ניכרת ירידה משמעותית בילודה בעשור האחרון . חדירה של דפוסי משפחה שונים משפיעה יותר על הציבור החילוני בישראל, ויציאת נשים לשוק העבודה ניכרת בחברה הערבית ובחברה החרדית . ניתן לשער שמגמות אלו ילכו ויתגברו בעתיד, ועל מערכת החינוך להיערך אליהן . תפיסת האמת עליית הפוסט-מודרניזם לפני עשורים אחדים לֻוותה בערעור עמוק על תפיסת האמת, והביאה להערכה מחודשת של מושג זה . הפוסט-מודרניזם שלל את קיומן של אמיתות מוחלטות והעמיד בספק את הנרטיבים הגדולים של התרבות המערבית, כגון רעיון הקדמה ( 1984 Lyotard, ) . מחקרים עכשוויים מצביעים על טרנספורמציה נוספת שעובר מושג האמת בשנים האחרונות . הטענה היא שאנו נעים אל עבר עידן שקיבל את השם "פוסט-אמת" ( Post Truth ) , שבו ריבוי מקורות המידע והקושי להעריך את מהימנותם מובילים לכך שהתפיסה הציבורית תושפע יותר מפנייה לרגשות ומהעדפות מאשר מעובדות מבוססות ומטיעונים רציונליים ( 2018 McIntyre, ) . הדמוקרטיזציה של המידע, שבה רבים יכולים להפוך לספקי מידע ותוכן, הרעיון שיש להתייחס לכל הדעות כשוות והנכונות והיכולת ליצור הטיות שיטתיות בקלות יחסית — כל אלו הביאו לטשטוש בין מושג האמת והשקר ( 2017 Davis, ) . הדבר הביא לכך שאמיתות מדעיות בסיסיות, שכמעט לא היו מוטלות בספק בעבר, עומדות בסימן שאלה, וניתן לעצב את דעותיהם של אנשים ולשלוט בהן בקלות יחסית . השתרשות תפיסת הפוסט-אמת, אף יותר מהפוסט-מודרניזם שקדם לה, מערערת את יסודות החינוך ודורשת התייחסות הולמת . בישראל ישנם סימנים כי תפיסות של פוסט-אמת הולכות ומתרחבות, וגופים שונים עוסקים בהתמודדות עם התופעה ( בראמס, 2019 ) .
|
|