|
|
עמוד:18
מ ב ו א 18 להניח שהאוטומטיזציה של שוק העבודה תתרחב, שהזמן המוקדש לפעילויות פנאי יגדל, שסך כל השפע החומרי בעולם יצמח, שהפערים הכלכליים ימשיכו להעמיק, שטכנולוגיות ישתכללו וששאלות סביבתיות ימשיכו להטריד את מנוחתנו . להערכתנו, למרות הקשיים העולים מכך, כבר היום נדרשת חשיבה על שני העשורים הבאים . זאת במיוחד לאור מחקרים המראים כי הטמעה מוצלחת של שינויים פדגוגיים במערכת החינוך דורשת תהליך ארוך והדרגתי ( זוהר, בדפוס ) , ולכן כדאי לתכנן רחוק ככל האפשר במסגרת המגבלות הקיימות . לא פעם בעולם החינוך, אם רוצים להגיע למימושה של מטרה בעוד שני עשורים, חשוב להתחיל לתכנן כבר היום . מימוש חזון חינוכי או עיצוב המציאות על פי עקרונות נורמטיביים הם לרוב תהליכים ארוכי טווח . חיזוק הדמוקרטיה באמצעות החינוך, למשל, אינו רק אידיאל עכשווי אלא צפוי להישאר איתנו כל עוד מדינת ישראל תשמור על מתכונתה הנוכחית . לאור זאת, רבות מהמלצות הוועדה מספקות מענה גם לתהליכים שלפי מיטב התחזיות עתידים להתרחש או להתעצם בשנים הקרובות ואף בשני העשורים הבאים . מעבר לכך, לתפיסתנו, לוועדת מומחים יש מחויבות מיוחדת להציע הסתכלות ארוכת טווח כיוון שזו פעמים רבות אינה מתאפשרת לאלו העוסקים בהכוונת החינוך בפועל . לאנשי הפרקטיקה המובילים את מערכת החינוך קשה לעצור ולהביט אל העתיד הרחוק יותר, עקב העומס בבעיות ההווה שבו הם שקועים ועקב אילוצים פוליטיים ואחרים ( 2013 Nir, 1999 ; Nir & Sharma Kafle, ) . ההצעות להתאמה של תוכנית הלימודים שיובאו בהמשך המסמך מכוונות בה בעת להתמודד עם המציאות העכשווית וגם להוביל תהליכים ארוכי טווח לעבר עתיד שבחלקו עדיין לוט בערפל . מגמות שינוי גלובליות הדורשות מענה והתייחסות בתוכניות הלימודים בחינת מגמות שינוי ואיתור תהליכים עתידיים, כפי שהובהר לעיל, הם חלק מרכזי בעיצוב מערכת החינוך בכלל ותוכניות לימודים בפרט . דוח של ה - OECD שיצא בשנת 2016 דן בהרחבה במגמות התפתחות עולמיות שיש להן השפעה ישירה על תחום החינוך . הדוח מזהה את עליית הגלובליזציה, תהפוכות בהתנהלות מדינות הלאום, שינויים במבנה המשפחה, התקדמות טכנולוגית, צמיחה עירונית ועליית תרבות אורבנית כגורמים מרכזיים המשפיעים ועתידים להמשיך להשפיע על החינוך ( OECD, 2016 b ) . מסמך אחר של היוזמה משנת 2013 — חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות במאה ה - 21 והשלכותיהן — עסק גם הוא בהתאמת מערכת החינוך למאה ה - 21 . המסמך בחן בצורה מעמיקה את התמורות בסביבת מערכת החינוך והתייחס גם לישראל . כותבי המסמך זיהו את מהפכת הטכנולוגיות והמידע, את התחזקות השוק החופשי, הגלובליזציה והפלורליזם, ואת הפנייה להפרטה ואחריותיות כתהליכים המשפיעים רבות על מערכת החינוך . נוסף על כך, המסמך מצביע על התפתחויות מרכזיות בחברה הישראלית, כגון התעצמות מתחים על רקע ארץ מוצא, על רקע אי-שוויון כלכלי, על רקע תפיסות שונות של יהדות ועל רקע לאום ( ברנדס ושטראוס, תשע”ד ) . זיהוי התנאים העכשוויים והמגמות העתידיות היה נדבך מרכזי גם בעבודתה של ועדה זו . למטרה זו, לדוגמה, זימנה הוועדה שורת מומחים מתחומים שונים שיצביעו על מגמות התפתחות בישראל ובעולם . ההמלצות לתוכנית הלימודים שמצויות במסמך זה משקפות במידה רבה את ההבנה של תנאים ומגמות אלו . אולם בחרנו שלא לדון בהרחבה בתנאים הקיימים ובמגמות העתידיות שמטופלים היטב במסמכים אחרים . נסתפק כאן בהצגה קצרה של שינויים אחדים שהנחו אותנו במחשבה על תוכנית הלימודים העתידית . חשוב לציין שאין לראות את השינויים המוצגים להלן כממצים את השינויים בעלי החשיבות בעיצוב תוכנית הלימודים או כשינויים היחידים שהנחו את עבודת הוועדה . נציג תחילה מגמות עולמיות שיש להן או סביר שתהיה
|
|