|
|
עמוד:66
י ד ע ו ח ש י ב ה 66 מסקירת הספרות שהצגנו לעיל עולה שדרכי הוראה אינן טובות או גרועות כשלעצמן — טיב השימוש בהן הוא שקובע את איכותן . אנו דוגלים בתאוריות למידה קונסטרוקטיביסטיות, התומכות במגוון דרכי הוראה ולמידה חדשניות . עם זאת אנו סבורים כי התפיסה שלפיה אין עוד מקום להקניית ידע על ידי המורים והמורות היא תפיסה קיצונית ושגויה . לשינון, לתרגול ולאימון יכולים להיות תפקידים חשובים בתהליכי הבניית ידע . האזנה להרצאה של מורה אומן עשויה לרתק תלמידים ותלמידות ולהביא אותם לשאול את עצמם שאלות ולחפש תשובות באופן פעיל . מידע ועובדות גרידא נחוצים ביותר לביסוס דיון ולהצגת טיעונים בעד או נגד עמדה מסוימת, בייחוד בעידן של פוסט-אמת ; הצגה מסודרת של עובדות על ידי מורה, ספר לימוד או סרט יכולה להיות רכיב בתהליכים של הבניית ידע — למשל, פעילות כזו עשויה להיות חוליה ראשונה בתהליכים של למידה בדרך החקר ; הרצאה מסודרת המסכמת נושא לימודי או חזרה לקראת מבחן עשויות לסייע לתלמידות ולתלמידים לארגן ולייצג ידע שלמדו במגוון דרכים של למידה פעילה . אנו מדגישים כי התמיכה שלנו בהוראה כזו מותנית בכך שאין היא עומדת בפני עצמה, אלא משמשת נדבך בתהליך הוראה מורכב יותר של הבניה פעילה של ידע ומיומנויות על ידי התלמידים והתלמידות בהנחיית המורים והמורות . חשוב אפוא להדגיש כי כאשר מחליטים להשתמש בשיטות המבוססות על שינון ועל תרגול, יש לעשות זאת מתוך הבנת המטרה והגבלת ההיקף של השימוש בדרך הוראה זו, ולא מכוח ההרגל או בשל היעדר ידע וחוסר יכולת ללמד היטב בשיטות חלופיות . מנגד, הוראה המכוונת לשיטות פרוגרסיביות דורשת תכנון, חשיבה וכלים פדגוגיים מתקדמים כדי שתהיה משמעותית ופורייה . הוראה בדרך החקר, או הוראה המכוונת ללמידה שיתופית, שכביכול מפעילה כל תלמיד ומסתמכת על אינטראקציות בין-אישיות פוריות, עלולה גם להיות שטחית, לא מעוררת מוטיבציה ולא יעילה אם אינה מיושמת כהלכה . הטמעה לקויה של דרכי הוראה חדשניות עלולה להביא ללמידה המאמצת היבטים חיצוניים של תהליכי הבניית ידע ( למשל, יצירת תוצר בלמידה מבוססת פרויקטים, או כתיבה של עבודת חקר ) , בלי שתביא את התלמידים והתלמידות לעיסוק עמוק בידע או בתהליכי חשיבה ( זוהר, בדפוס ) . למרות סכנה זו אנו סבורים שבמאה ה - 21 אין מנוס מלחפש דרכים להטמיע שיטות הוראה ולמידה מתקדמות ולהשקיע בקידומן, שאם לא כן יקשה עלינו להגשים את המטרות המרכזיות של הלמידה בעידן הנוכחי . חשוב ביותר להשקיע בפיתוח מקצועי הולם בתחום הפדגוגי ובהכשרת המורים והמורות ( הן בשלב ההכשרה להוראה, הן בשלב הפיתוח המקצועי ) כדי שיוכלו להנחות היטב את התלמידים והתלמידות במגוון דרכי ההוראה החדשניות . על המורים והמורות להצטייד בכלים שיאפשרו להם לבחור באופן מיטבי את דרכי ההוראה המתאימות ביותר לכל הקשר חינוכי ייחודי שבו הם עובדים ( מטרות ההוראה, גיל התלמידים והתלמידות, הידע הקודם שלהם, ההיבטים הרגשיים המאפיינים את תלמידיהם וכיוצא בזה ) . על הכשרת המורים לשנות אפוא את אופייה ולאמץ אף היא שיטות הוראה - למידה פרוגרסיביות . אין טעם ללמד בשיטות של מסירה כיצד לנקוט שיטות הוראה חדשניות . כמו כן חשוב מאוד להבין שהיכולת של מורים ומורות ללמד היטב תלויה בהלימה בין דרך ההוראה לבין דרכי ההערכה . כל עוד המבחנים המערכתיים בודקים בעיקר שינון, יקשה על המורות והמורים ללמד באופן שמייצר ידע מעמיק וחשיבה . לכן על המערכת להשקיע בהקדם בפיתוח מקיף של מגוון דרכי הערכה חדשניות, ההולמות את המטרות ואת דרכי ההוראה שציינו קודם . המלצות לנוכח המורכבות של השאלות הללו והתנאים החיצוניים המשתנים בקצב מהיר, גם ההמלצות שגיבשה הוועדה לתוכניות הלימודים העתידיות הן מורכבות . על שאלות מורכבות כגון אלה אין תשובות פשוטות או מתכון קבוע, ולא ניתן לקבוע כי "מידה אחת מתאימה לכולם", אלא מתחייב ניסוח של חלופות ושל השיקולים הרלוונטיים המסייעים למקבלי החלטות . לכן הוועדה ממליצה להימנע ממתן מתכון קבוע
|
|