|
|
עמוד:16
מ ב ו א 16 ה עתידן הנודע אלווין טופלר טבע את המונח "הלם העתיד" כדי לתאר מצב שבו שינויים רבים מדי בזמן קצר מדי מובילים לתפקוד לקוי ולחוסר התמצאות של מערכות ושל יחידים ( 1990 Toffler, ) . מבחינות רבות ניתן לומר כי מערכת החינוך הציבורית שרויה בהלם העתיד . בעוד החברה, הכלכלה, התרבות, המדע, הפוליטיקה, הסביבה ובמיוחד הטכנולוגיה משתנים במהירות אדירה, מתקשה מערכת החינוך לעמוד בקצב . בזמן האחרון נוצר פער גלוי בין המציאות החיצונית שמערכת החינוך פועלת בה ובין אופני פעולתה והכלים המצויים בידיה ( איזנברג וזליבנסקי אדן, 2019 ) . פער זה בא לידי ביטוי גם בתוכניות הלימודים . אף על פי שחלקים נכבדים מתוכניות הלימודים הקיימות עדיין רלוונטיים, תוכניות אלו גם משקפות אידיאלים, תפיסות, שיטות לימוד והבנות שעבר זמנם . אומנם תוכניות הלימודים מתעדכנות באופן סדיר בתוך המסגרת הקיימת, אך לנוכח עומק השינויים בחברתנו, אין די בכך . נדרשת כיום בחינה מחודשת ושיטתית שתוביל לתפיסה עדכנית ומושכלת של תוכניות הלימודים . אם כן, יש צורך אמיתי לרענן לא רק את התכנים בתוכניות הלימודים אלא גם את יעדיהן, עקרונותיהן ומבניהן . רק כך תוכלנה תוכניות הלימודים להתמודד עם המציאות הקיימת, עם שינויים עתידיים ועם מציאות שמשתנה באופן תדיר . על מנת שתוכניות הלימודים יתאימו לעולמנו ולעתיד לבוא, עליהן לפעול בשלושה מישורים . ראשית, על תוכניות הלימודים להגיב לתנאים הקיימים ולהתאים את עצמן אליהם . כאמור, אנו עדים לאין- ספור שינויים חברתיים, פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים ( שאותם נפרט בהמשך ) , ועליהם להשתקף בתוכניות הלימודים . על תוכניות הלימודים להבטיח שלאזרחים יהיו הכלים להתמודד עם שינויים אלו ולהפיק מהם את המיטב ( 2002 Young, ) . יתרה מכך, יש לשקול היטב לאילו שינויים, חידושים והתפתחויות ראוי וניתן להגיב ולאילו לא . לא כל שינוי מחייב התאמה של תוכניות הלימודים, כפי שלא כל המצאה של טכנולוגיה מחייבת שימוש בה בבתי הספר . חשוב לזכור כי לתוכניות הלימודים ישנו תפקיד דואלי של הכנה לעתיד מחד גיסא, ושימור העבר ( הבטחת המשכיות, שמירה על הטוב שבקיים ) מאידך גיסא ( 2009 Snaza, ) . לא כל שינוי הוא מבורך, ולעיתים על תוכנית הלימודים להגן על התלמידות והתלמידים מפני שינויים . בהקשר זה חשוב להבהיר שאין די בניסיון להתאים את תוכניות הלימודים לתנאים הקיימים על מנת לאפשר התמודדות הולמת עם מציאות שמשתנה ללא הרף, וזאת משני טעמים מרכזיים . ראשית, עדכון תוכניות הלימודים לא יוכל לרוב לעמוד בקצב השינוי הסביבתי, עקב הגבלות מבניות ( 2001 Knight, ) . בעוד הסביבה החיצונית מתפתחת בחופשיות, עדכון של תוכניות לימודים הוא מאמץ הדורש זמן, מחשבה ועבודה, ועל כן הוא איטי הרבה יותר . שנית, על תוכניות הלימודים לא רק לשקף את המציאות העכשווית ואת זו הנראית לעין אלא גם להכין את התלמידים והתלמידות למציאות עתידית שאינה ניתנת לחיזוי מלא ( 1983 Eisner, ) . אם כן, ישנו צורך לפעול מעבר להתאמת תוכניות הלימודים לַקַיים ולשלב בהן דרכי התמודדות נוספות . הדרך השנייה שבה תוכניות הלימודים יכולות לספק מענה לקצב השינוי המואץ בעולמנו היא להכין את התלמידים והתלמידות להתמודדות עם תנאי שינוי מתמיד , עם מציאות שאינה ניתנת לחיזוי ועם חוסר ודאות . באמצעות פיתוח נטיות כגון פתיחוּת לשינוי וגמישות ובאמצעות קידום יכולות ומיומנויות כגון למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית וכן כישורים של טיפול במידע ויצירתיות — יש באפשרותן של תוכניות הלימודים לתרום תרומה משמעותית לשיפור ההסתגלות של החברה ושל יחידים למציאות המשתנה ( 2000 Kress, ) . עם זאת, חשוב לציין כי פיתוח נטיות, מיומנויות ויכולות אלו לא יכול לעמוד בפני עצמו ובמנותק מִיֶדע ומתכנים, ועליו להיות מעוגן היטב בדרישות המציאות העכשווית . בהמשך המסמך ( בפרק שתיים ) נעסוק בהרחבה בנושא חשיבה ומיומנויות המאפשרות התמודדות עם שינוי .
|
|