|
|
עמוד:114
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 114 אוטונומיות על תוכני הלימוד ועל צורתם . משום כך, חיזוק האוטונומיה מחייב להעריך מחדש את אופי השימוש שנעשה במבחנים עתירי סיכון ואת היקפם ( זוהר, 2013 ) . הוועדה ממליצה שלצד הנחת התשתית לאוטונומיה קוריקולרית נרחבת יותר, יינתן לבתי הספר ולמורים ולמורות גם כוח רב יותר להכריע בנושא תוכניות הלימודים . יש לשאוף לכך שבתי הספר ישתמשו בחופש שכבר שניתן להם לעצב, לבחור או לפתח כרבע מתוכנית הלימודים . מעבר לכך, יש לוודא שמורים ומורות שהוכשרו בהכשרה המתאימה יקבלו חירות רבה יותר להעביר את תוכני היסוד באופן אוטונומי . עם זאת, הוועדה ממליצה שלא לנסות ולכפות על מורים ומורות להפעיל אוטונומיה קוריקולרית, אלא לעודד אותה בקרב אלו אשר מעוניינים בכך . הוועדה ממליצה על הקמת גוף בתוך המזכירות הפדגוגית שיגבש הצעות להקצאת משאבים פדגוגיים ותקציביים עבור קידום האוטונומיה הקוריקולרית, יסייע בפתרון מגבלות בירוקרטיות לאוטונומיה, ויקים במות לשיתוף ידע ומשאבי הוראה ולמידה בין מורים ובתי ספר . על גוף זה לאסוף מידע על מימוש האוטונומיה הקוריקולרית בתוך מערכת החינוך המקומית . נוסף על כך, גוף זה יפתח אמות מידה מושכלות שיאפשרו בקרה עדינה , כדי להבטיח את זכויות התלמידים והתלמידות בלי לפגום בתחושת האוטונומיה של אנשי החינוך . אמות מידה אלו יתרכזו בשלושה היבטים : הגדרת הנושאים שלא ייכללו בתחומי האוטונומיה הפדגוגית, למשל — עיסוק בתכנים פוגעניים שאינם שומרים על עקרונות של שוויון, סובלנות וכדומה . גיבוש אמות מידה לבחינת איכות המרכיבים הפתוחים שהמורים והמורות פיתחו בעצמם, כולל בחינתם לאור רשימת הקריטריונים הכללית לבחירה בין תחומי לימוד ( הקריטריונים יוצגו בהמשך, בסעיף שלוש של הפרק הבא ) . מתוך הנחה שזמן הלימוד הוא משאב יקר שיש להשתמש בו בצורה מושכלת, יגבש אותו גוף גם קריטריונים לקביעת היקף השעות של המרכיבים הפתוחים במסגרות החינוך ובשלבי הגיל השונים . כמו כן, יסייע הגוף למורים ולמורות ולבתי ספר להימנע מהשפעות גורמים חיצוניים שעשויים לפגוע בשיקולים הפדגוגיים של אנשי המקצוע, או יעזור להם לעמוד בהם .
|
|