|
עמוד:112
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 112 מהדיון שנערך עד עתה עולה שהגדלת האוטונומיה צריכה להיות מותנה ביצירת תנאים מתאימים למימושה המיטבי . לשם כך נדרש להעניק משאבים, כולל זמן, וכן לספק תמיכה מתאימה לבתי הספר ולמורים ולמורות שעוסקים בעיצוב ובפיתוח של תוכניות לימודים ( 1992 Kennedy, ) . מחקרים מראים שיצירת רשתות תמיכה בתוך בתי ספר וביניהם היא תנאי ליישום מוצלח של אוטונומיה קוריקולרית, ושנדרשת גם הכשרה מתאימה לאלו הרוצים לעסוק בפיתוח ובבחירה של תוכניות לימודים ( 1980 Ben - Peretz, ) . כמו כן, חשוב שהאוטונומיה לא תיכָפה על בתי ספר ועל מורים ומורות אלא תתאפשר אם יבחרו בכך . נוסף על כך, יש להקים מנגנונים אשר יבטיחו שגורמים חיצוניים לא יוכלו להפעיל לחץ על בתי הספר ועל המורות והמורים, ושאם בכל זאת יופעל לחץ כזה — יהיו להם דרכים להתמודד איתו . ולבסוף : חיזוק האוטונומיה הקוריקולרית, במיוחד בישראל, דורש הגדרה מחודשת של סמכויות המערכת המרכזית, ועידודה מחייב הסרה של חסמים רבים והעברת סמכות מהמרכז החוצה, גם במחיר ויתור מסוים על שליטה . 5 . 8 . דיון — האם כדאי להרחיב את האוטונומיה הפדגוגית בישראל ? לנוכח הנאמר עולה השאלה אם יתרונות האוטונומיה הקוריקולרית — קרי היכולת לבצע התאמות בשטח ושיפור אפשרי במוטיבציה של המורים והמורות ושל התלמידים והתלמידות — מצדיקים את ההשקעה בה, את השינויים הנדרשים להרחבתה ואת הצורך להתמודד עם הקשיים ועם הסכנות שהיא מעלה . עמדתה של הוועדה במסמך זה היא שאכן כך הדבר . עמדה זו מקבלת חיזוק מהכרה מחקרית הולכת ומתרחבת שהחינוך הוא, כלשון ההגות המקצועית, מערכת מורכבת ) 2008 Radford, ( . מושג זה צמח בעשורים האחרונים במדעי הטבע, אך מצא את דרכו גם למדעי החברה והחינוך ( 2006 Davis & Sumara, ) . כדי להסביר את המושג, יש לבצע הבחנה בין מערכות מסובכות למערכות מורכבות : מערכות מסובכות הן מערכות שיש בהן משתנים וחלקים רבים, אך הקשרים ביניהם ברורים וקבועים . תאורטית, ניתן להבין מערכות מסובכות על ידי פירוקן למרכיביהן ; לדוגמה, מטוס קרב הוא מערכת מסובכת, ובאמצעות ניתוח מרכיביו ניתן להבין איך הוא עובד ( 2008 Semetsky, ) . מנגד, מערכות מורכבות הן מערכות שגם בהן יש משתנים וחלקים רבים, אך לעיתים הם מתחברים ביניהם בדרכים חדשות ולא צפויות . בשונה ממערכות מסובכות, לא ניתן להבין מערכות מורכבות על ידי פירוקן לרכיבים . לדוגמה, לא נוכל להבין התנהלות של כיתה על ידי פירוקה לתלמידים, למורים ולסביבה פיזית ; בכיתה נוצרות דינמיקות חד-פעמיות ולעיתים לא צפויות . חשוב גם להדגיש שמערכות מורכבות אינן כאוטיות, כלומר יש בהן אלמנטים צפויים וסדורים שנוהגים בעקיבות, לצד כאלו שאינם סדורים ועקיבים ( 2010 Geyer & Rihani, ) . מורכבותה של המערכת החינוכית נובעת מכך שהיא עוסקת בבני אדם, שהחיבור ביניהם הוא פעמים רבות תלוי הקשר ואינו צפוי ( 1989 Cziko, ) . היא נובעת אף מכך שהמעשה החינוכי מושפע ממספר רב ביותר של גורמים, ולא ניתן להכיר ולטפל בכולם . נוסף על כך, מערכת החינוך היא גם מערכת המכונה בספרות "מערכת פתוחה", כלומר מערכת ללא גבולות ברורים שמושפעת מאוד מגורמים חיצונים . לדוגמה, ההורים אינם חלק אינטגרלי של מערכת החינוך, אך ההשפעה שלהם עליה רבה . פתיחות זו של המערכת מוסיפה מאוד למורכבותה, ומעצימה את הקושי להבין אותה באמצעות פירוקה למרכיביה השונים ( 2008 Morrison, ) . מערכת החינוך, בכל הרמות, היא מערכת מורכבת — והמשמעות היא שלא ניתן לצפות את התנהגותה במלואה ולא תמיד ניתן לשלוט עליה ( 2008 Radford, ) . במערכות מורכבות יש לסיטואציה הספציפית, לתנאים הנתונים, להקשר שבו מתרחשים הדברים ולדרך התפתחותם השפעה מכרעת על תפקודה של המערכת, ולכן להיכרות עם אלו תפקיד מפתח . הדבר נכון גם כאשר אנו עוסקים בתוכניות לימודים,
|
|