|
|
עמוד:157
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם ל ל מ י ד ה א ו ט ו נ ו מ י ת 157 3 . 2 . עיקרון 3 : פיתוח ידע אפיסטמי על האופנים שבהם ידע נוצר, מוערך ומופץ לאור מורכבות אתגרי הלמידה בחברת המידע, הקניה של אסטרטגיות אוריינות מידע דיגיטלית אינה מספיקה ויש צורך להקנות ללומדים וללומדות גם ידע אפיסטמי על האופנים שבהם ידע נוצר, מוצדק, מוערך ומופץ בחברת המידע ועל האתגרים הכרוכים בכך ( 2018, Britt et al . , 2019 ; Barzilai & Chinn, 2019 ) . התועלת בלימוד של אסטרטגיות מוגדרות היטב או של רשימות בקרה להערכת אתרים עשויה להיות מוגבלת משני טעמים עיקריים . ראשית, המידע במרשתת מגוון ודינמי מאוד ולכן קשה לצפות את מגוון האתגרים שעימם עשויים תלמידים ותלמידות להתמודד בעתיד . למשל, מעת לעת נוצרות דרכים חדשות להפצה של מידע שגוי או מזויף ודרכים חדשות להעברת מסרים שנועדו להטיל דופי באנשים ובקבוצות שונות בחברה, ובכלל זה גם במומחים . שנית, יישום מוצלח של אסטרטגיות או של קריטריונים לאיתור, להערכה ולמיזוג מידע דורש הבנה עמוקה של מבנה הידע ושל דרכי יצירתו . למשל, בהוראה של הערכת מקורות מידע מקובל להנחות תלמידים ותלמידות לבדוק אם המחברים הם מומחים . אולם כדי ליישם את הקריטריון הזה בהצלחה ולזהות מומחים ומומחיות מתאימים דרושה הבנה של מהות המומחיות : מה ההבדל בין מומחה למי שאינו מומחה, מה מאפיין אנשים בעלי מומחיות רבה ( למשל הכשרה וניסיון בתחום הרלוונטי ) ומדוע ידע של מומחים עדיף לרוב על פני ידע של מי שאינם מומחים, אף שגם הידע של המומחים אינו בהכרח ודאי ועשוי להשתנות מעת לעת . נושאים כגון אלו לרוב אינם נדונים בכיתה ולכן ההבנה של קריטריונים, כגון מומחיות, עלולה להיות שטחית ולא גמישה, כך שקשה ליישמה וקל לערערה . לכן, בצד ההקניה של יכולות אוריינות מידע דיגיטלית, יש לפתח את הידע האפיסטמי של תלמידים ותלמידות על תחומי הדעת שהם לומדים וגם על עצמם כיודעים . ידע אפיסטמי בתחומי דעת כולל הבנה של טיבו של הידע בתחום הדעת ושל האופנים שבהם הוא נוצר, מוצדק ומוערך בתחום הדעת . יש הבדלים בידע אפיסטמי בין תחומי דעת שונים . למשל, יש הבדלים מהותיים בין סוגי הידע המאפיינים את תחומי המדעים, ההיסטוריה והספרות ובין הדרכים שבהם ידע נוצר, מוצדק ומוערך בתחומים אלו ( 2016 , . Goldman et al ) . לכן יש לפתח ידע אפיסטמי במשולב עם הוראה של תחומי הדעת ועם הכרת סוגי הידע המאפיינים תחומי דעת אלו ( לדוגמה, טיעונים מדעיים או פרשנויות ספרותיות ) . לפי צ'ין ועמיתים, ידע אפיסטמי כולל שלשה רכיבים עיקריים ( 2018 , . Chinn et al . , 2014 ; Chinn et al ) : 1 . ידע של מטרות אפיסטמיות, למשל טיבן של מטרות כגון יצירה של הסבר היסטורי או של מודל מדעי . ידע זה כולל הבנה של החשיבות והערך של מטרות אפיסטמיות . 2 . ידע של תהליכים מהימנים להשגת מטרות אפיסטמיות, למשל התהליכים שבהם משתמשים מדענים ומדעניות כדי לפתח מודלים מדעיים או התהליכים שבאמצעותם היסטוריונים והיסטוריוניות מגבשים הסברים היסטוריים . ידע זה כולל הבנה של הטעמים להעדפת תהליכים מסוימים על פני אחרים, המהימנות של תהליכים וגורמים שעשויים לשפר מהימנות זו או לגרוע ממנה . 3 . ידע אפיסטמי של קריטריונים להערכת השגה של מטרות ותוצרים אפיסטמיים, למשל קריטריונים להערכה של מודלים מדעיים והסברים היסטוריים . ידע זה כולל הבנה של משמעות הקריטריון, ההצדקות לשימוש בקריטריון וחשיבותו . בניית הידע האפיסטמי יכולה להשתלב בלמידה של תוכני תחום הדעת באמצעות שיח על מטרות, תהליכים וקריטריונים אפיסטמיים ( 2018 Chinn, Duncan & Rinehart, ) הבנה זו יכולה לתת בידי התלמידים
|
|