|
|
עמוד:156
ח ו מ ר י ל י מ ו ד ד י ג י ט ל י י ם ל ל מ י ד ה א ו ט ו נ ו מ י ת 156 צורך להגדיל את תשומת הלב למיומנויות אוריינות דיגיטלית ולהגביר את שילובן הרחב והשיטתי בתוכניות הלימוד של כל מקצועות הלימוד ובכל שכבות הגיל . על פי מסגרות תאורטיות, אוריינות מידע דיגיטלית כוללת כמה יכולות מרכזיות ( - Leu et al . , 2013 ; Brand Gruwel et al . , 2009 ; Rouet & Britt, 2011 ; Rouet & Potocki, 2018 ) : 1 . זיהוי אתגרים ובעיות והגדרתם, כולל הבנה של היעדים והתוצרים הדרושים, הסטנדרטים להערכה — האם היעדים הושגו או האם התוצרים ראויים — והתהליכים הדרושים לשם השגת היעדים ומימוש התוצרים, כגון סוג המידע הדרוש והדרכים לאיתורו . 2 . איתור המידע הדרוש , כולל מיומנויות לשימוש מושכל בכלי חיפוש ובמאגרים שונים, סינון והערכה ראשוניים של המידע וכן ארגון ראשוני של המידע שנאסף . 3 . הערכת המידע , כולל הערכה ביקורתית של מקורות המידע ושל התוכן בעזרת קריטריונים כגון מומחיות, כוונות ומניעים, רלוונטיות, עדכניות, הצדקה על בסיס ראיות ונתונים ומנגנוני ביקורת על המידע . 4 . מיזוג המידע , כולל ניפוי המידע החשוב והרלוונטי מתוך מקורות מידע שונים, ארגון המידע במבנים משמעותיים המספקים מענה למטרות המשימה ( למשל, מבנים של השוואה או של טיעון ) ויצירת קשרים בין פיסות המידע כדי ליצור ידע קוהרנטי . בתהליך המיזוג יש חשיבות גם למעקב אחר הקשרים בין המקורות של המידע לבין התוכן ( מי אמר מה ) ולזיהוי יחסים בין המקורות ( יחסי הסכמה או התנגדות, יחסים במרחב ובזמן ועוד ) . הבנת היחסים בין מקורות נחוצה לשם הערכה ופרשנות של המידע ולשם הבנה של קשרים בין הטקסטים . 5 . הצגה והפצה של המידע , כולל הצגה של תוצרי הידע במגוון אופנויות וסוגות ( למשל הכנת מצגות, אינפוגרפיקה [ הצגה חזותית של מידע ] , סקירות כתובות ועוד ) , הערכה של התוצרים באופן עצמאי ובעזרת עמיתים, שיפור התוצרים והפצתם בערוצים מתאימים . מימוש מיטבי של היכולות הללו מתבסס על מיומנויות קריאה, מיומנות הכוונה עצמית בלמידה ומיומנויות מחשב ( 2013 , . Kirschner et al ) . תלמידים ותלמידות צריכים להיות מסוגלים לממש את היכולות הללו בעצמם וגם בשיתוף אחרים, ולהשתמש במידע באופן אתי . לבסוף, בכל היכולות הללו צריכה להישזר הערכה ביקורתית של המידע ושל תוצרי הידע, המבוססת על מחויבות להצגה מדויקת, מוצדקת היטב, מקיפה ובהירה של המידע . נהוג לחשוב שילדים וילדות שגדלו בסביבה דיגיטלית ומשתמשים תכופות בטלפונים ניידים ובמחשבים ( ומכונים לעיתים "ילידים דיגיטליים" ) הם באופן טבעי בעלי אוריינות מידע גבוהה . אולם חוקרים רבים סבורים שתפיסה זו שגויה ( 2013 , . Kirschner et al ) . מחקרים רבים מעידים שאוריינות מידע דיגיטלית כוללת יכולות מורכבות שאינן מתפתחות מאליהן באופן מיטבי, ושתלמידים ותלמידות רבים מתקשים במימושן ( 2018 , . Porat et al . , 2018 ; McGrew et al ) . לחינוך יש לפיכך תרומה מכרעת לפיתוח אוריינות המידע הדיגיטלית של התלמידים והתלמידות . עם זאת, מורים ומורות רבים מחזיקים בתפיסה שתלמידיהם ותלמידותיהם הם "ילידים דיגיטליים" ולכן אין הכרח לפתח את אוריינות המידע הדיגיטלית שלהם ( - Mor Hagani & Barzilai, 2018 ) . מכאן שיש גם צורך בהכשרה רחבה ושיטתית של פרחי הוראה ושל מורים, כדי שאלו יהיו בעצמם בעלי אוריינות מידע דיגיטלית גבוהה, יכירו היטב את הקשיים של תלמידים ותלמידות בפיתוח אוריינות מידע וירכשו כלים לפיתוח אוריינות מידע דיגיטלית .
|
|