|
|
עמוד:102
מ ר כ י ב י ת ו כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם 102 התפיסה של הוועדה היא כי יש טעם ועניין לבחון למידה בין-תחומית בין כלל תחומי הלמידה בכל אחד מהמודלים שתוארו לעיל, וכי הבחירה באשר למינון, הַמֶּשך והאופי של הלמידה תלויה בבית הספר ובמורים שיִבְחֲרו ויִיבָּחֲרו לקיים אותה . כיצד מעריכים למידה בין-תחומית ? למידה בין-תחומית מציבה אתגר להערכה . ישנו מחסור במדדים שיאפשרו הערכה של איכות למידה ותוצרים מסוג זה ( 2010 Huutoniemi, ) . לצד למידה של עקרונות תחומיים, על הערכה כזו לבחון את היכולת ליישם אינטגרציה חוצת תחומי דעת . הערכת למידה כזו היא תלוית גיל — בגילים צעירים, שבהם המורים והמורות מופקדים על האינטגרציה, ההערכה תדגיש את הבנת הקשרים בין התחומים . בגילים מבוגרים יותר ניתן לצפות להדגמה של יכולות אינטגרציה עצמאית . בכל מקרה ראוי שהערכה כזו תערב את הלומדים והלומדות בתכנונה ובמדידתה . לנוכח ההגדרה של למידה מסוג זה, ההערכה יכולה להתבסס על יישום הקריטריונים הבאים : המידה שבה הלומדים והלומדות מתבססים על תכנים, על ממצאים, על תאוריות ועל שיטות תחומיות . המידה שבה מיושמת אינטגרציה של התובנות והכלים התחומיים על מנת לקדם הבנות ותוצרים חדשים . בפרט, היכולת לאתר קשרים בין רעיונות מתחומי דעת שונים לבין תמת הלימוד ולגזור הבנות חדשות על התמה ( Kidron & Kali, Forthcoming ; personal communication ) . המידה שבה קיימת הבנה ותובנה רפלקסיבית באשר למהלך הבין-תחומי ( 2007 , & Boix Mansilla Duraising ) . אין ספק כי נדרשים מידע ומחקר נוספים על מנת לפתח כלים ושיטות הערכה ללמידה בין-תחומית, והוועדה ממליצה על יצירה או בחירה של מחווני הערכה להערכת למידה מסוג זה . האם לא צריך לבסס את תחומי הדעת לפני שעוסקים בעשייה בין-תחומית ? לעיתים נשמעת הטענה כי למידה בין-תחומית אינה מוצדקת בשלב שבו התלמידים והתלמידות עדיין אינם מומחים בתחומי הדעת, וכי למידה כזו עלולה להיות שטחית . בה בעת, השקעת זמן בלמידה בין-תחומית מפחיתה מהזמן המוקדש לתחומי הדעת ובכך מרדדת את החינוך התחומי . יש לציין כי טענות אלה נשמעות גם כלפי למידה בין-תחומית באוניברסיטאות ( 1982 Benson, ) .
|
|