|
|
עמוד:51
י ד ע ו ח ש י ב ה 51 ניתן ליישם פרסונליזציה בחינוך באמצעות שימוש בטכנולוגיה המתפתחת . חברות טכנולוגיות רבות עוסקות בפיתוחים המאפשרים לאסוף נתונים רבים על תהליכים קוגניטיביים ואפקטיביים של הלומדים, לנתח אותם ולהשתמש בהם כדי להתאים את הלמידה לכל לומד ולומד ( קרן טראמפ, ,2016 2017 ; לפיד ופס, 2017 ; Great Schools Partnership, 2014 ; Pane et al . , 2015 ; Bill & Melinda Gates Foundation, Digital Promise Global, 2016 ; 2016 ) . רבים תולים תקווה ביישום ההוראה, שעשוי להתאפשר בזכות יישום הפרסונליזציה בחינוך . זאת משום שהיא עשויה לאפשר התבססות על סגנונות למידה וצרכים קוגניטיביים של התלמיד הבודד וכן לתמוך במורה בטיפול בהיבטים מסוימים של השוֹנוּת בכיתות . אך כיוון שהתחום עדיין בראשית דרכו, טרם גובשו גישות תאורטיות וטרם בוצעו מחקרים אמפיריים רבי היקף — הוועדה ממליצה לעקוב אחר ההתפתחויות בשנים הבאות, ולפעול בהתאם להן . 3 . 4 . ממודלים תאורטיים לפרקטיקה יש הסוברים ( למשל, 1995 Phillips, ) שאי אפשר לגשר על הפער בין שתי הגישות — הקוגניטיבית-אישית והחברתית-תרבותית, ואילו אחרים דוגלים בגישה קונסטרוקטיביסטית קוגניטיבית-חברתית המבוססת על סינתזה ביניהן ( לדוגמה : 1997 Salomon, 1993 ; Cobb, ( . הוועדה מאמצת את הגישה הקונסטרוקטיביסטית הדוגלת בסינתזה . לדעתנו, כאשר בוחנים תאוריות קונסטרוקטיביסטיות ללמידה מתוך מטרה להיעזר בהן להשגת יעדים חינוכיים, אפשר לראות בתהליכי למידה תהליכים המשלבים בין מרכיבים של בניית ידע אישי ומרכיבים המבנים ידע באמצעות חִברות ותִרבות לתוך הרגלי שפה, חשיבה ועשייה של החברה . בפועל, יש למצוא בהוראה את האיזונים הנכונים בין שתי הגישות הללו, ולהתחשב במגוון הצרכים שההבדלים בין התלמידים מציבים למורים ולמורות . כמו כן יש להתחשב בנסיבות ובהקשרים הספציפיים שבהם מתבצעת הלמידה . הגישות התאורטיות שהוצגו לעיל הן הבסיס למגוון דרכי הוראה שפותחו בשנים האחרונות במטרה לייצר למידה מעמיקה . דרכים אלה מבוססות על כמה עקרונות יסוד החוזרים על עצמם בשילובים שונים, ובהם בירור הידע המוקדם של תלמידים ותלמידות והתבססות עליו, למידה פעילה, חווייתית והתנסותית, שילוב חשיבה בהוראת התכנים, למידה שיתופית, למידה דיאלוגית, שימוש בכלים מטא-קוגניטיביים ועוד . תיאור מעמיק של דרכי ההוראה הרלוונטיות חורג מהיקף המסמך הנוכחי . עם זאת, כדי להדגים משהו מהן בחרנו להציג בקצרה פרקטיקות הוראה מרכזיות שמטרתן להביא ללמידה מעמיקה של ידע ושל מיומנויות המאה ה - ,21 וכן לציין מראי מקום שעשויים לסייע לקוראים להרחיב את ידיעותיהם בנושא ( ראו טבלה מס' 1 ) . הפרקטיקות האלה הן דוגמאות בלבד, ובבתי הספר קיימות פרקטיקות רבות נוספות המשיגות מטרות דומות . כמו כן חשוב להדגיש כי מידת האפקטיביות של פרקטיקות ההוראה המוצגות להלן תלויה באופן ביצוען ובמידה שבה הביצוע מצליח להגשים יעדים אופרטיביים בתחום פיתוח מיומנויות המאה ה - 21 ומטרות של הבניית ידע בתחומי התוכן הנלמדים ( ראו הרחבה בפרק שלוש, סעיף אחת במסמך זה ) . עוד נציין כי ההפרדה בין פרקטיקות ההוראה נועדה להדגיש את הייחודיות של כל גישה ואת הערך המוסף ביישומה בכיתה, אולם בהוראה איכותית אפשר ואף רצוי לשלבן זו בזו .
|
|