|
|
עמוד:55
מ ת ו ו ה נ י ה ו ל י 55 פ רק זה עוסק בהסדרי הניהול והארגון הנדרשים כדי לקדם פיתוח מקצועי מיטבי של מורים ועובדי הוראה וכדי לתמוך בתהליכים הללו במערכת החינוך כולה . הסדרים אלו כוללים תהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות, דרכי תקצוב, הסדרים לתמיכה בתהליכים שעליהם יוחלט בכל דרגי המערכת ודרכים לבקרה ולאחריות לדיווח ( אחריותיות, Accountability ) . ההצעות בפרק זה מבוססות על הלמידה המקיפה שערכה הוועדה ועל המסקנות הנובעות מסקירת הספרות הרלוונטית בפרק 2 . מסקנות אלו מצביעות על הצורך במגוון שיטות ותכנים של פיתוח מקצועי וכן על הצורך להתאימם לצורכיהם של מורים, של בית הספר ושל המערכת . ריבוי הצרכים ברמות השונות של המערכת מציב אתגר ניהולי מורכב, שפרק זה מנסה להתמודד עימו בהסתמכות על משאבים קיימים במערכת ובלא צורך בשינויים 8 מבניים מרחיקי לכת . רקע אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מערכת החינוך הוא התאמת מבנה המערכת לצרכים של המאה ה - 21 . במשך שנות קיומו עבר משרד החינוך הישראלי כמה שינויים מבניים, בהם שינויים רחבי היקף : הקמת המינהלים במחצית השנייה של שנות ה - 80 ויצירת מינהלים נוספים חדשים ; העברת תוכניות ופעילויות ממינהל למינהל ; שינויים באופני התקצוב והעברת האחריות על תחומים רבי חשיבות לגופים עצמאיים למחצה, למשל הערכה ומדידה ( ראמ"ה ) והכשרת מְנַהלי בתי ספר ( אבני ראשה ) , בעקבות דוח ועדת דוברת ; וכן שורה של מיקורי-חוץ והפרטות של חלקים מהשירות החינוכי ( השתלמויות, ספרי לימוד, לימודי העשרה והוראתם, תקשוב ההוראה וכדומה ) – בהם גם חלקים נרחבים של הפיתוח המקצועי של מורים והבקרה על ביצועם . למרות השינויים הללו נותר המבנה של משרד החינוך מבנה בירוקרטי, מסורתי ויציב . המבנה הבירוקרטי המסורתי הוא ביטוי של דמוקרטיה ייצוגית, ומטרתו לבצע בפועל את אספקת השירות החינוכי מתוך תפיסה של אחריות כוללת להבטחת חינוך שוויוני לכול . הנחות היסוד להקמת מערכת החינוך במתכונת זו מעוגנות בתפיסה הממוקמת על הרצף של גישות סוציאל-דמוקרטיות, בהתאם להגדרת המדינה את עצמה בתחילת שנות ה - 50 . כך נותרו על כנם שני החוקים המכוננים את מערכת החינוך הישראלית : חוק לימוד חובה, תש"ט - 1949 וחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג - ,1953 אולם נערכו בהם תיקונים ותוספות מפעם לפעם . הניסיון להחיל שינויים מבניים רבים ובה בעת לשמר את מאפייני המבנה הבסיסיים של המערכת יצר מתח וסתירות פנימיות בין מרכיביה . יתרונו המובהק של המבנה הבירוקרטי הקלסי הוא באספקת שירות אוניברסלי אחיד . במקרה של משרד החינוך, מדובר בשירות אחיד לבתי הספר ולמורים, המניח את קיומן של הסכמות רחבות באשר לשירותים החברתיים הרצויים, הנחה שמסיבות רבות הייתה סבירה עד אמצע שנות ה - 70 . כמו בכל מערכת בירוקרטית משוכללת, כל פונקציה מתבצעת במסגרת של יחידה מובחנת בעלת מבנה היררכי של ממונה וכפופים . ההנחיות יורדות מהמטה לאורך היחידה, והמידע עולה מהשטח לאורך היחידה ולכיוון המטה, שעליו לשפר ולתקן את המדיניות על פי המידע המתקבל מהשטח . יכולת קביעת המדיניות במטה המשרד והתאמתה 8 פרופ’ משה יוסטמן אינו שותף לדעות המובעות בפרק זה . ראו חוות דעת המיעוט שמופיעה בסיומו של פרק זה .
|
|