|
|
עמוד:83
ב ק ר ה ו ה ע ר כ ה 83 להתקדמותו בסולם המקצועי – אינדיקציה הפותחת פתח להתקדמות בתפקיד ובתגמול – ומהלך זה תלוי במערכת בקרה אמינה . הפן השני שלשמו נדרשת מערכת יעילה ואמינה של בקרה הוא בקרת איכות על תהליך הפיתוח, הווי אומר, על מכלול הכלים התומכים בפיתוח מקצועי, ובכלל זה הדרכות, השתלמויות, חוגי שיפור בית ספריים, מנטורים ועוד . בהמשך נתאר את המצב הקיים בבקרה על תהליכי הפיתוח המקצועי ובפיתוח מסלולי הקריירה של המורים . לאחר מכן נתווה קווים מנחים לשתי מערכות בקרה : על היצע הפעולות הפרטניות המקדמות את הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה, ועל התקדמות המורים במסלול קריירה זה או אחר . 1 . המצב הקיים קווים לתיאור המצב הקיים מצאנו בדוח ביקורת המדינה מ - 2015 בנושא "הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה", שעסק בשאלה זו בהרחבה ; בדוח קודם משנת 2010 שעסק בהדרכה ; בעדכונים ובתוספות שמסרו עובדי המשרד לוועדה ; ובמעט עדויות ישירות של עובדי הוראה, שהעידו בפני הוועדה על התנסויותיהם . דוח המבקר מ - 2015 מציין כמה ליקויים מרכזיים ביכולת הבקרה על פיתוח מקצועי, ובהם אי-איסוף נתונים מרכזיים על פעילויות הפיתוח המקצועי המתקיימות, באופן שפוגע ביכולת הניתוח וקביעת המדיניות העתידית בנושא פיתוח מקצועי . נאסף מידע בסיסי על מספר ההשתלמויות המתוכננות לצורכי תקצוב, אך לא נאסף מידע על התפלגות תהליכי הלמידה לפי נושאים, על מקום היערכות הפעילויות ( בבית הספר, במרכז הפסג"ה או במקום אחר ) , על הקשר בין נושאי ההשתלמויות למקצוע ההוראה של המשתלמים ועוד . עוד נידון בדוח היעדר מאגר מידע ממוחשב מרכזי איכותי, המאפשר ריכוז ופילוח נתונים . את מאגר המידע הנוכחי מנהלת חברה חיצונית, הוא כולל מידע מצומצם, מנהלתי בעיקרו, ואינו מאפשר פילוחי נתונים לשם אפיון הצרכים וזיהוי מוקדי הקושי . בחלק ממרכזי הפסג"ה יש מערכות ממוחשבות טובות יותר, כתוצאה מהתקשרויות עצמאיות עם חברה פרטית ( אחרת ) , אך אלו אינן מקושרות למערכות המשרד או למערכות של מרכזי פסג"ה אחרים . משום כך ממצאי הבקרה והמידע הנאספים בהם משמשים כל מרכז פסג"ה בנפרד, ואינם מועברים לבעלי תפקידים אחרים ברמת המחוז או המטה . זאת ועוד, להצטרפות למאגר המרצים של המשרד אין תנאי סף מספקים לאיכות המרצים, ולכן הוא אינו יכול לשמש כמאגר לאיתור מרצים . נוסף על כך, המאגר אינו מעודכן והוא חסר פרטים מהותיים על המרצים הנכללים בו . חברה חיצונית אמונה על בקרה פדגוגית מדגמית על תהליכי הפיתוח המקצועי, אך בקרה זו מצומצמת מאוד ( בשנת תשע”ו נבדקו כ - 880 תהליכים מתוך כ - 18,075 השתלמויות שהתקיימו ) ולא ברור על פי אילו שיקולים וקריטריונים נקבעו נושאי הבקרה . ממידע עדכני שהתקבל ממשרד החינוך במסגרת 11 עולה כי מלבד הבקרה הפדגוגית המדגמית הזאת, הבקרה על תהליכי הפיתוח עבודת הוועדה המקצועי ברמה הארצית היא מנהלתית בעיקרה, ומתקיימת בעת פתיחת התהליך ובעת סגירתו . גם בקרה זו נעשית על ידי החברה החיצונית המנהלת את המערכת הממוחשבת, והיא כוללת בחינה של היבטים מנהלתיים או היבטים פדגוגיים-טכניים, כמו ציון בקובץ ההליך, בעת פתיחתו, אם הוא כולל היבט רפלקטיבי . לפי הנמסר, במערכת יש שדות רבים נוספים שאפשר למלא, אך לא ממלאים אותם, 11 על פי מסמך רקע לעבודת הוועדה שהועבר מהאגף לפיתוח מקצועי, שיחת רקע עם האגף לפיתוח מקצועי ומסמך שהתקבל מראמ”ה .
|
|