|
|
עמוד:52
מ ה מ ח ק ר 52 בניגוד למרבית המחקרים העוסקים בקהילות מורים מקצועיות, שנערכו בקנה מידה מצומצם יחסית, בריק, קמברן ולואיס ( 1999 Bryk, Camburn and Louis, ) חקרו קהילות בית ספריות במדגם בן 5,690 מורים ב - 248 בתי ספר יסודיים בשיקגו . הם גילו שאפשר למצוא קהילות מקצועיות חזקות גם בבתי ספר עירוניים רגילים, ושמוֹרים בקהילות כאלה צפויים יותר מאחרים לעסוק בחדשנות ונסיינוּת בהוראה . ממצאים אלו ואחרים שהבאנו קודם לכן ממחישים את חשיבותן של סביבות מקצועיות בית ספריות ללמידת מורים במהלך העבודה ; אבל הם אינם מראים בהכרח כיצד אפשר ליצור סביבות כאלה באפקטיביות ולתמוך בהן, בייחוד בקנה מידה רחב . הראיות הזמינות לנו מצביעות על כך שמנהיגות חזקה ( לרבות מנהיגות מורים ) היא גורם חשוב, וכמוה גם מבנים קיימים במקום העבודה, שמקדמים שיתוף פעולה . ישנן, למשל, מערכות בית ספריות המארגנות מורים בצוותים, מתגמלות ראשי צוותים כראוי ומקצות זמן ייעודי לתכנון, לחשיבה על הפרקטיקה ולהתמודדות עם בעיות . מורי חטיבה ביפן מלמדים 18 שעות בממוצע מדי שבוע, ומבלים עוד 9 שעות שבועיות בתכנון, 5 שעות בבדיקת עבודות ומבחנים ו - 4 בשיתוף פעולה עם עמיתים ( OECD, p . 389 , 2014 ) . לעומת זאת, עמיתיהם בישראל מקבלים ארבע שעות שחרור שבועיות, לרבות שעתיים לישיבות עם עמיתים ; אבל בבתי ספר רבים אין שגרה קבועה של ישיבות לצוותי מורים . המחקר העוסק בלמידה במקום העבודה אינו מפריך בהכרח את החשיבות או את היעילות של פעילויות פיתוח מקצועי רשמיות ( אם כי בדיוננו העמדנו את שתי צורות הפעילות זו מול זו במטרה להדגיש את המאפיינים הייחודיים ואת היתרונות של למידה במקום העבודה ) . למעשה, במחקר אורך מבוסס סקרים שבדק תהליכי פיתוח מקצועי למורים ב - 30 בתי ספר יסודיים בארצות הברית, נמצא שגם פיתוח מקצועי רשמי וגם הזדמנויות למידה במקום העבודה מקיימים מִתאם חזק עם דיווח עצמי של מורים על שינויים בהוראת המתמטיקה ואומנויות השפה האנגלית ( 2010 Parise & Spillane, ) . סיכום : מבט לעתיד העניין המחקרי באפקטיביות של ( צורות שונות של ) פיתוח מקצועי למורים, כנושא מחקרי נפרד ( להבדיל מן השימוש בפיתוח מקצועי כאמצעי ללימוד נושאים אחרים ) הוא חדש יחסית . מתגבשת רשימה של עקרונות תכנון לפיתוח מקצועי אפקטיבי, אבל מדובר במידה רבה בעבודה בהתהוות . העקרונות הללו נתמכים בשכל הישר, בעמדות ובמגמות הקיימות כלפי פיתוח מקצועי משמעותי וכן בתיאוריות למידה סוציו-קונסטרוקטיביות, מצביות ( situative ) וקוגניטיביות . על כן ישנה חפיפה רבה בין רשימת המאפיינים של פיתוח מקצועי אפקטיבי לבין הנורמות של קהילות מקצועיות שזוהו לעיל . יש היגיון בשילוב הרעיונות הללו ובהמלצה על תהליכי פיתוח מקצועי הכוללים עבודה פעילה של מורים עם עמיתיהם על פיתוח ההוראה במקצועות הלימוד שהם מלמדים, בחשיבה ביקורתית על התקדמות ובעיסוק קונסטרוקטיבי בבעיות . כל זאת במסגרת תהליכים ארוכי טווח שיתרמו לצמיחתה של קהילה מקצועית תומכת . אף על פי כן, ולמרות הרושם שנוצר בפרסומים רבים ( שתכופות גם מצוטטים רבות ) , מסקנתנו היא שעל סמך מצב המחקר הנוכחי בתחום, להמלצה זו אין בסיס ראייתי חזק המאפשר להסיק מסקנות סיבתיות . ליתר דיוק, זוהה מערך ראשוני של מאפיינים שיש להעמיק ולחקור, לבחון ולדייק ( ראו גם Kennedy, 2016 ) . פרסומים מן העת האחרונה דיווחו על מחקרים קפדניים יותר שנערכו על מדגמים גדולים יחסית, ומאלו עולה שמחקר מסוג זה אפשרי ומניב תוצאות מאירות עיניים ( ראו למשל, ; Osborne et al . , in press Taylor et al . , 2017 ) .
|
|