|
|
עמוד:78
מ ס ל ו ל י ק ר י י ר ה 78 גם רפורמת "עוז לתמורה" קושרת בין למידה מקצועית לשכר, אם כי באמצעות מנגנון של גמולי השתלמות ולא באמצעות דרגות . גם ברפורמה זו כלולים רכיבים הקשורים לקידום בקריירה, כמו לדוגמה, דרישות הכשרה ולמידה למעוניינים להתמנות לתפקידים שונים . במסמכי הסכם "עוז לתמורה" מופיעה רשימה של בעלי תפקידים בחטיבה העליונה, לרבות דרישות הסף לקבלת מינוי, מטלות התפקיד והמחויבות להכשרה וללמידה טרם הכניסה לתפקיד . רשימה זו ביקשה ליצור תשתית לבניית שדרה ניהולית בחטיבה העליונה . היא אף ביקשה ליצור אופק קידום ומסלולי קריירה, והכשרה רלוונטית לכל אחד מבעלי התפקידים בהתאמה להגדרת התפקיד, כישורים הנדרשים לתפקיד ולניסיונם של הלומדים בתפקידים קודמים ובתפקיד הנתון ( משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לחינוך על יסודי, ללא תאריך ) . יחד עם זאת, לפי המידע שנמסר לוועדה, בפועל חלק ניכר מהתפקידים אינו דורש הכשרה, ובמקרים רבים המינוי לתפקידים אינו מותנה דווקא בניסיון, ידע או ותק . גם אופלטקה ( 2017 ) מצא כי המורים מייחסים למעצבי "אופק חדש" כוונות חיוביות בהעלאת שכר עובדי ההוראה, הסדרת תנאי העבודה והכנסת שעות פרטניות למערכת החינוך . עם זאת, משתתפי מחקרו הצביעו על פער בין הכוונות הללו לבין הביצוע בשטח . בין יתר הדברים, הצביעו המורים על אכזבה ממערך ההשתלמויות שהוקם, אשר אינו מאפשר להם חופש בחירה ומפנה אותם להשתלמויות שאינן תורמות רבות למקצועיות הפדגוגית והדידקטית שלהם בתחום הדעת . אופלטקה ממליץ לבחון מחדש את דרגות הקידום ומערך ההשתלמויות שנקבעו ב"אופק חדש", לתת תשומת לב רבה להשתלמויות בתחום ההוראה של המורה, ולאפשר לו לבחור בין ההשתלמויות המוצעות . עוד יצוין כי לחלק מהמורים בישראל יש קריירות לא ליניאריות, הכוללות בין היתר מעברים בין בתי ספר, אך הן בדרך כלל מקריות . ככלל, מסלול הקריירה לא השתנה, מערך התפקידים ומסלולי הקידום הקיימים כיום מצומצמים ביותר ואינם כוללים אופק תעסוקתי ברור . בשונה ממדינות שבהן מסלולי הקריירה בהוראה מפותחים ( כפי שהוצג בסקירה לעיל ) , אין בישראל רצף תפקידים מוגדר ומחייב לצורך קידום בדרגות ההוראה, ולא תמיד מובן מה נדרש מהמורה על מנת להתקדם . כיוון שכך, מורה המבקש להקדיש את חייו להוראה לא יכול לתכנן את עתידו המקצועי באופן יעיל, ואכן מורים רבים נותרים ללא קידום לאורך כל הקריירה .
|
|