|
|
עמוד:22
ת ק צ י ר 22 לגבש על בסיסם תמונה מערכתית . חלוקה זו יכולה להתבצע בדרכים שונות . למשל, ניתן להטיל את התפקיד על המחוזות ; בכל מחוז יהיה צוות של רכזי פיתוח מקצועי, שיפעלו כחלק מהפורום לניהול משולב . כל אחד מהם יהיה אחראי על קבוצת מורים במחוז . מיקומם במחוז ותפקידם בפורום יחייב אותם להיות בקיאים ביעדי המשרד ובצרכים המקומיים, והם יקיימו בקרה סדורה על ההתקדמות המקצועית של כל מורה במחוז ויהיו שותפים לקביעת תוכנית הפיתוח המקצועית שלו . לרכזים יהיה תפקיד חשוב בהבטחת האיזון הנכון בין צורכי המערכת וצורכי בית הספר, לבין צרכיו של המורה ושאיפותיו המקצועיות . סיכום ועדת המומחים לנושא ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך למדה ובחנה את הנושא במשך שנתיים . המסקנה המרכזית של הוועדה בעקבות תהליך הלמידה המקיף שערכה היא שכדי לחולל שיפור משמעותי בתחום הלמידה המקצועית של מורים לאורך הקריירה, לא מספיק לעסוק רק בהיבטים הפדגוגיים של הנושא, אלא יש להתמודד עם קשיים יסודיים יותר . דומה כי בקרב העוסקים בתחום – חוקרים ואנשי המקצוע בתחום החינוך, במשרד החינוך ומחוצה לו – קיימת הסכמה די רחבה באשר לכיוונים הרצויים של הפיתוח המקצועי, ואלו עולים בקנה אחד עם השיח המקצועי הרווח בארץ ובעולם . חרף זאת, השינוי הרצוי קשה להשגה, מאחר שנדרשת התמודדות עם אתגרים מערכתיים וארגוניים לא פשוטים . במסמך המסכם מציגה הוועדה את תפיסתה באשר לעקרונות הראויים ללמידה המקצועית ואת האתגרים והמכשולים בדרך למימוש העקרונות . המלצותיה המרכזיות של הוועדה עוסקות במישורים שונים : א . שינוי ארגוני אשר יאפשר למטה משרד החינוך לגבש מדיניות-על קוהרנטית בנושא למידה מקצועית, לצד יצירת מנגנונים קרובים יותר ל”שטח" אשר יהיו בעלי הסמכות והאחריות ליישם את המדיניות . ב . ליווי הלמידה המקצועית ביצירת אופק מקצועי ואפשרויות לקידום הקריירה של המורים, דבר המחייב פיתוח סטנדרטים וקריטריונים מפורטים . ג . יצירת מנגנוני בקרה והערכה – הן על התקדמותם של המורים, הן על תוכניות הפיתוח המקצועי המוצעות להם . חשוב לשים לב כי המלצות הוועדה הן עקרוניות . בחלק מן המקרים מציעה הוועדה מודלים קונקרטיים לביצוע לשם המחשה, אך מובן שניתן לחשוב על מודלים אחרים למימוש העקרונות . לסיכום, המלצות הוועדה משקפות שישה עקרונות שפורטו במבוא של מסמך זה : 1 . חיזוק תרבות הלמידה המקצועית הבית ספרית . 2 . הקמת גוף מקצועי שיהיה אחראי על מסלולי הקריירה של המורים . 3 . הגברת התיאום וההיזון החוזר בין הגופים השונים המעורבים בלמידה המקצועית של מורים . 4 . איגום משאבים . 5 . איזון בין צורכי המערכת לבין ההתפתחות האישית של כל מורה . 6 . הגברת הבקרה וההערכה על הפעילויות של הלמידה המקצועית ועל ההתפתחות המקצועית של כל מורה .
|
|