|
|
עמוד:21
ת ק צ י ר 21 באמצעות יצירת מערך שיטתי של ניסויים מבוקרים . מערך כזה יאפשר לבודד את ההשפעה הייחודית של התוכניות לפיתוח מקצועי על הצוותים . יחד עם זאת, מובן כי מחקר הערכה מסוג זה קשה לביצוע, משום שהוא אינו מתאים לתוכניות מערכתיות בקנה מידה גדול ומשום שיכולות משרד החינוך בתחום זה הן מוגבלות . כמו כן, מורכבותה של הסביבה הבית ספרית מקשה על בידוד המשתנים, ובבית הספר חסרה בדרך כלל המומחיות הנדרשת לשם ביצוע הערכה . חרף הקשיים, הוועדה סבורה כי יש לשאוף לבצע מחקרי הערכה ולשם כך ראוי גם לעודד שותפות עם האקדמיה . לצד מחקרי הערכה מחמירים, ישנה קשת רחבה של טכניקות לאיסוף מידע רלוונטי אשר ישמש להערכת הפיתוח המקצועי . נכללים בהם ראיונות עם מורים, סקרים ושאלונים, תצפיות בכיתה וכדומה . מחקר מיטבי יקשור בין נתונים על איכות הפיתוח המקצועי והשגת מטרותיו לבין נתונים על מאפייני המורים שהשתתפו בו . במקרים רבים משמשת מידת שביעות הרצון של מורים כמדד להערכה, על אף הקשיים הטמונים במדד זה . הוועדה סבורה כי אין למעט בערכן של חוות הדעת של מורים על תהליכי הפיתוח המקצועי, אך חשוב לנסח שאלות תוכן הממוקדות בתוכנית הפיתוח המקצועי הספציפית ובתפוקות הלמידה, להבדיל משאלות המתייחסות לשביעות רצון כללית . בקרה נוספת שנדרשת היא בקרה על למידת המורה והתקדמותו במסלול הקריירה . זוהי בקרה מורכבת יותר למדידה, משום שדרושים סטנדרטים להערכת היכולות המקצועיות של מורים - סטנדרטים אשר אינם בנמצא כיום . למעשה, למורים היום אין אפשרות להוכיח את יכולותיהם המקצועיות, והמערכת איננה יכולה להבחין בין מורים בעלי יכולות שונות לצורך קידום . הזיקה בין הלמידה המקצועית וההערכה היא דו כיוונית . מכיוון אחד, הלמידה וההתמקצעות הן קריטריונים ראויים להערכת מורים, כפי שגם נקבע ב"מפת הממדים להערכה" שתוזכר מיד . מהכיוון השני והמרכזי יותר, הערכה ומשוב מאפשרים את זיהוי הצרכים ואת נקודות הקושי של כל מורה, ובהתאם לכך יוצרים הזדמנויות להתמודדות, לשיפור ולצמיחה מקצועית . נוסף על כך, הערכת המורים מאפשרת לזהות ולאתר מורים בעלי יכולות גבוהות אשר יכולים לשמש בתפקידי הובלה ומנהיגות, ובכך לשפר את תהליכי הלמידה המקצועית . הדרישה להערכת עובדי הוראה הוסדרה במסגרת הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" . כך לדוגמה נקבע ב"אופק חדש" כי עלייה בדרגה דורשת גם הערכה מעצבת . לצורך ביצוע ההערכה המעצבת פותחה "מפת הממדים" להערכת מורים ומורות, הכוללת ארבעה ממדי-על : מחויבות לתלמידים ולבית הספר, מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו, ניהול ההוראה והחינוך ולמידה והתמקצעות לאורך הקריירה . כמו כן נעשתה עבודה לפיתוח תיאורים התנהגותיים של כל אחד מהמרכיבים בממדי-העל . יחד עם זאת, מפת הממדים היא מפה כללית, והיא אינה כוללת סטנדרטים איכותניים וקריטריונים לביצוע לפי סוג תפקיד ושלב בתפקיד . על כן הוועדה ממליצה כי לצד המשך פיתוח "מפת הממדים", תגובש מערכת סטנדרטים ודירוג בהתאם לתפקידים ולשלב בקריירה . הקמת מערכת כזו היא עבודה מורכבת המציבה אתגרים משמעותיים . הוועדה ממליצה כי מערכת זו תגובש יחד עם ההסדרים הנדרשים שהוזכרו קודם לכן : סוגי מסלולים לקידום הקריירה והתפקידים במסגרתם . כאמור, הוועדה סבורה כי בתהליך החשיבה וגיבוש המדיניות בעניין זה צריכים להשתתף גם המורים, וממליצה כי מערך זה יגובש בידי הגוף האוטונומי המייעץ שיוקם – מועצת המורים – אשר יורכב מבעלי עניין שונים בתהליך . לצד זאת הוועדה סבורה כי גם בכלים הקיימים כיום ניתן לקיים בקרה אפקטיבית על תהליכי הלמידה הפרטניים של המורים ועל התקדמותם המקצועית . תפקידי הבקרה צריכים גם הם להתחלק בין גופי “השטח" שלהם הידע וההיכרות עם העבודה היום-יומית, לבין המטה האחראי על יעדי המשרד וצריך
|
|