פרק 4: מסלולי קריירה - הזיקה בין פיתוח מקצועי להתפתחות מקצועית ואישית של מורים

עמוד:75

מ ס ל ו ל י ק ר י י ר ה 75 מנהליים לפני שהתקדמו לתפקיד מנהל או מנהלת בית ספר ) ; נתיב המומחיות מתאים למורים המעוניינים להעמיק בידע ובמיומנויות בתחומים ספציפיים . גם ב אוסטרליה מוגדר מסלול קריירה מובנה, המורכב מארבע דרגות : בוגר, בקיא, מוערך ומוביל ( Graduate, Proficient, Highly Accomplished and Lead ) . שתי הדרגות הראשונות הן בגדר דרגות חובה . בדרגת "מורה בוגר", נקבעו סטנדרטים לידע המורה, לפרקטיקה ולמחויבות כלפי המורה המתחיל . דרגת ה"מורה הבקיא" היא שלב ההסמכה, ובו עובר המורה ממעמד "זמני" למעמד "קבוע" . שלב זה ביסס את הסטנדרטים לחונכוּת של מורים חדשים והגדרת הנדרש מהם . לעומתן, שתי הדרגות הגבוהות הנוספות הן לבחירת המורה, ומאפשרות למורה מסלול מקצועי להמשך פיתוח המומחיות, בד בבד עם שמירה על מרכיב ההוראה בכיתה . דרגת "מורה מוערך" מציינת רמה גבוהה של מקצועיות בהתאם לסטנדרטים הנדרשים, ואילו מורים בדרגת "מורה מוביל" מפגינים יכולות מקצועיות וניהוליות גם יחד . נוסף על כך, מורים באוסטרליה יכולים להתקדם לתפקיד סגן מנהל, מנהל או בעל משרה במחוז באזור . אלו אינם שלבי קריירה המוצעים באופן פורמלי, אלא משמשים קידום אפשרי בהתאם לכישורי המורה ולרצונו להתקדם . גם ב סין ישנו מסלול קריירה מובנה, אשר פותח לראשונה בשנחאי בשנות ה - 80 והורחב לשאר חלקי המדינה . המסלול כולל חמש רמות : מורה מתחיל, מורה ברמת ביניים, מורה מתקדם, מורה בכיר ומורה בכיר-פרופסור . רמות אלו מעידות על מעמדו המקצועי של המורה . מורים מקודמים מדרגת "מורה מתחיל" לדרגת "מורה ברמת ביניים" לאחר שנתיים של הוראה ולאחר הערכה בית ספרית . קידום לדרגת "מורה מתקדם" דורש ארבע שנות הוראה ( או שנתיים לבעלי תואר שני או דוקטורט ) , נוסף על הערכה פנימית בבית הספר והערכה חיצונית של המחוז . "מורה בכיר" הנקרא גם "מורה ברמה מיוחדת" ( Special - Grade teacher ) הוא תואר כבוד למורים מצטיינים . רמת "מורה בכיר-פרופסור" היא רמה חדשה בסולם, המעניקה למורים אלו מעמד שווה לפרופסורים באוניברסיטה . נוסף על סולם הקריירה בהוראה, קיימים כמה מסלולי קידום לתפקידי ניהול, אשר מציעים מעורבות בעבודה מנהלית . מורים יכולים לכהן בתפקידים מנהליים בבתי הספר, ולכוון למשרות ניהוליות במשרד החינוך . כמעט כל פקידי החינוך הממשלתי החלו את דרכם כמורים . לעומת זאת, במדינות אחרות כדוגמת פינלנד וגרמניה , אין הסדרה מובנית של מסלולי קריירה . ב פינלנד אין מסלולי קריירה, ותפקידי הנהגה למורים אינם מוגדרים . קיים דגש רב על מתן אוטונומיה למורים וניתנת להם שליטה מלאה על כיתותיהם, על מערכי השיעור ועל הפעילות בשעות מחוץ להוראה בכיתה . פינלנד גם מייחסת חשיבות רבה לאמון ולחופש האקדמי הניתנים למורים . מורים בוחרים במקצוע ההוראה משום ייעודו החברתי ובשל האוטונומיה הכרוכה בו והתמיכה שהם זוכים לה ( 2011 Hargreaves, ) . מורים מצליחים עשויים לכהן כמנהלים, אם הם עומדים לפחות באחת מהדרישות הבאות : תעודת מנהל חינוכי של המועצה הארצית לחינוך ( שמשמעותה היכרות עם חוקי החינוך ומדיניות החינוך בפינלנד ) , לימוד תוכנית למנהיגות חינוכית באוניברסיטה או ניסיון מוכח במִנְהל החינוך . הרשות המקומית ממנה את המנהלים, והיא יכולה להוסיף דרישות נוספות . הערכת המורה וקידומו היא חלק מתפקיד המנהל . המנהל צופה במורים על מנת לתכנן איתם מטרות לשיפור וכיווני התפתחות, מזהה מורים בעלי יכולת הנהגה ומציע להם תפקידים נוספים ואחריות גדולה יותר . מהסקירה עולה שגם בקרב מדינות בעלות הישגים גבוהים בתחום החינוך אין אחידות, הן בקשר לקיומו של סולם קריירה הן בקשר לאופן עיצובו . עם זאת, לנוכח הדוגמאות מהעולם, המצב בארץ במקצועות דומים ( כפי שיפורט מיד ) , הספרות בנושא והעדויות מהשטח, הוועדה סבורה שבבניית מסלולי קריירה גלומים יתרונות רבים . אלו באים לידי ביטוי ביצירת פוטנציאל לאופק מקצועי ובקביעת מדדי איכות וסטנדרטים אחידים לביצוע תפקידים שונים, לצד קריטריונים ברורים למעבר בין תפקידים והתקדמות . כל אלו חשובים לשיפור מצבו ורווחתו של המורה הבודד ולשיפור מעמד המקצוע בכלל .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר