|
|
עמוד:19
ת ק צ י ר 19 מערכות חינוך בעולם מתמודדות עם הצרכים שהוזכרו לעיל באופנים שונים . חלק מהן בחרו לבנות מסלולי קריירה מוגדרים למורים, גם אם שונים באופיים ובסוגם ( לדוגמה, סינגפור ושנחאי ) . במדינות אחרות אין סולם קריירה מוגדר והן מתמודדות עם הצרכים שנדונו לעיל באמצעים אחרים . בפינלנד למשל, אין מסלול קריירה מוגדר, אך מקצוע ההוראה נהנה מסטטוס גבוה, בין היתר מאחר שהמועמדים להוראה נדרשים לעמוד בדרישות אקדמיות גבוהות והמורים זוכים לאמון רב ולאוטונומיה רבה . בהשוואה בין מקצוע ההוראה למקצועות בעלי סממנים משותפים כגון עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, ניכר כי הם כוללים מסלולים מוגדרים לקידום מקצועי ולמומחיות . פסיכולוגים, למשל, עוברים הכשרה ראשונית והתמחות ולאחר מכן ניגשים לבחינת מומחיות המאפשרת להם להירשם בפנקס הפסיכולוגים . לאחר מכן הם יכולים להתקדם לדרגה של פסיכולוג קליני מומחה או פסיכולוג מומחה-מדריך, ואכן רוב אנשי המקצוע פונים לאפיקים האלה . גם במקצוע העבודה הסוציאלית יש כיום תהליך סדור למומחיות . בשני המקצועות קיימת מועצה מייעצת המופקדת על ההתקדמות בסולם הקריירה . המועצה המייעצת היא גוף מקצועי ואוטונומי שתפקידו לייעץ, ושותפים בו בעלי עניין רלוונטיים, לרבות הפסיכולוגים או העובדים הסוציאליים עצמם, לצד אנשי משרד הבריאות או הרווחה וגורמים נוספים . מנגנון זה עולה בקנה אחד עם העובדה כי מדובר במקצועות קליניים חופשיים, שבהם אנשי המקצוע עצמם שותפים מלאים לקביעה ולעיצוב המדיניות המקצועית הנהוגה . במסגרת רפורמות השכר מהעשור האחרון נעשו ניסיונות לייצר מעין מסלולי קידום . למשל, הסכם "אופק חדש" יצר דרגות שמשפיעות על השכר, ואמורה הייתה להתלוות אליהן למידה מקצועית תואמת לשלב הקריירה . יחד עם זאת, חסרים רכיבים מהותיים שנדרשים לשם התקדמות מקצועית . כך לדוגמה הדרגות ב"אופק חדש" אומנם קושרו לעלייה בשכר, אך לא לוו בהרחבת תחומי האחריות של המורים או התפתחות בתפקיד . נוסף על כך, וכנראה בשל קשיים תפעוליים, חלק מהדרישות האלה בוטלו בחלוף הזמן ( למשל הדרישה לקורסים שונים בדרגות שונות ) , וחלקן נותרו על הנייר בלבד . כך נותרה קריירת המורים בארץ כפי שהייתה – מוגבלת באפשרויות הקידום וההתפתחות שהיא מעניקה . מצב זה, יחד עם הביקוש הנמוך יחסית למקצוע ההוראה, אחוזי הנשירה הגבוהים בשנים הראשונות והעובדה כי סטטוס המקצוע ככלל אינו גבוה, מצביעים על הצורך לחולל שינוי בתחום . הוועדה סוברת כי לקביעת מסלולי קריירה מוגדרים יכולה להיות תרומה רבה לקידום מערכת החינוך בארץ בכלל ולקידום הלמידה המקצועית של המורים בפרט . בהתאם לכך, הוועדה גיבשה ארבע המלצות : 1 . יש לקבוע מסלולי קידום ותפקידים ולהגדיר את התגמול שיתלווה להם, וכן להגדיר קריטריונים איכותיים לאופן הקידום בכל אחד מהמסלולים ואת דרכי ההערכה של קריטריונים אלו . אין הכוונה דווקא למסלולי קידום לינאריים-היררכיים דוגמת מסלול ניהולי, אלא למסלולים מסוגים שונים כדוגמת מסלול של "מורה אומן" להתמקצעות ומומחיות בהוראה, או מסלול של "מומחה מקצועי" בעל מומחיות בתחום הדעת או בנושא רוחבי . כמו כן יש להשקיע משאבים וזמן לצורך קביעת המסלולים ומאפייניהם, וראוי כי הדבר ייעשה בידי הגוף האוטונומי ( ראו פירוט על כך בסעיף הבא ) ובשיתוף המורים . 2 . יש להקים גוף אוטונומי - מועצת המורים ( בדומה למועצת הפסיכולוגים, מועצת העובדים הסוציאליים או המועצה המדעית של ארגון הרופאים ) . בגוף זה ייטלו חלק מורים לצד אנשי מטה במשרד החינוך, אנשי אקדמיה מתחום החינוך ובעלי עניין נוספים . מועצת המורים תהיה אחראית להסדיר את מסלולי הקריירה על רכיביהם המפורטים . 3 . תכנון מסלול הקריירה הפרטני של כל מורה ומורה יוטל על המורה ועל מנהל בית הספר, ובתהליך ישתתפו גם גורמים מקומיים ברשות או במחוז .
|
|