|
|
עמוד:72
מ ס ל ו ל י ק ר י י ר ה 72 הבוגרים ולהתאימם לדרישות התקופה, נחוץ אימוץ מודל שונה להעסקת מורים – professional model of teacher work organization . מודל זה רואה בהוראה פרופסיה, שבמסגרתה יכולים מורים לפתח קריירה ולהיות מתוגמלים על התקדמותם המקצועית . בהמשך לכך טקר ( 2016 Tucker, ) טוען כי מערכת חינוך עם מסלולי קריירה מייצרת תרבות וארגון שמספקים למורים תמריצים להשתפר באופן תמידי, להיות איכותיים ומקצועניים ולקדם גם את בית ספרם . הוא מסיק מכך שבניית קריירה פרופסיונלית למורים היא צעד משמעותי לשיפור איכות ההוראה ולקידום מערכת חינוך איכותית . פוטנציאל ההתפתחות וקיומו של אופק מקצועי יכולים לשמש כוח משיכה למורים, להגדיל את הביקוש למקצוע ( 2017 , . Darling - Hammond et al ) ולסייע בהתמודדות עם נשירה ( Wise, 2012 ) . דוח ה - National Center on Education and the Economy . See : Tucker, 2016 ) NCEE ( , אשר התבסס על 25 שנות מחקר בתחום מערכות החינוך, מצא כי במדינות המובילות בעולם בהישגי תלמידיהן מתייחסים למורים כאל מקצוענים היכולים להתקדם בסולם הקריירה . המורים מקבלים אחריות, סמכות ואוטונומיה שהם תוצאה ישירה של מומחיותם . התגמול הכספי במערכות אלו משקף את תרומתם של המורים ואת ערכם בעיני המעסיק . תגמול זה בא לידי ביטוי בהתקדמותם בסולם הקריירה, יותר מאשר בניסיון או בוותק שהם צוברים לאורך שנות המקצוע . לכך מצטרפים שיעורי נשירה גבוהים מאוד בקרב המורים, במיוחד בחמש השנים הראשונות לעבודתם ( 2008 Borman & Dowling, ; ארביב-אלישיב וצימרמן, 2013 ) . כל אלו הביאו לכך שכיום פיתוח הקריירה המקצועית ( פרופסיונלית ) של מורים נתפס במערכות חינוך רבות בעולם כמטרה בפני עצמה ולא רק כאמצעי לקידום הישגי התלמידים . כך, לדוגמה, מדגיש אופלטקה ( 2007 ) כי מנהלי בתי הספר חייבים לשקול סוגיות הקשורות למסלולי הקריירה של המורים, כגון שכר, קידום והזדמנויות מקצועיות, בבואם לנסח מדיניות חינוכית-ניהולית לבית הספר . מבחינה מעשית, ברק ( 2011 ) מציינת שקידום במסלולי קריירה של מורים מוגדר כקבלת אחריות ותפקידי הובלה ומנהיגות בבית ספר, במחוז או במדינה . תפקידי הובלה עשויים להיות לדוגמה מורים אחראים לפיתוח מקצועי, מורים מאמנים בתחומי תוכן, מורים מובילי צוותים, מורים יועצים ועוד . במסגרת סקירה בַּנושא שהוגשה לוועדה, הציעו הכותבות אבן זהב, וידר וחזן ( 2018 ) להחליף את המונח "פיתוח מקצועי של המורים" במושג "התפתחות מקצועית של המורים", המדגיש היבטים של רווחה אישית בעבודה לצד התפתחות בסביבה קונסטרוקטיביסטית . שינוי בהגדרה זו מדגיש את המעבר מהתמקדות בתוכניות לפיתוח מקצועי שראו את המורה כצרכן, לתפיסה הוליסטית ורחבה יותר של פרופסיית ההוראה . תפיסה זו מתמקדת במורה כאיש מקצוע ובהתפתחות המקצועית שלו, המשמעותית גם לרווחתו האישית .
|
|