|
|
עמוד:43
מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ה מ ק צ ו ע י 43 סיכום על אף הרפורמות הרבות בתחום הפיתוח המקצועי של מורים בארץ בעשור האחרון, מערך הפיתוח המקצועי הקיים מציב אתגרים רבים . המרכזיים שבהם קשורים לריבוי הגורמים המעורבים בתהליכי הפיתוח המקצועי, ריבוי אשר פוגע ביכולת התכנון האסטרטגי והקוהרנטי של תוכניות מותאמות לצרכים הספציפיים של בתי ספר ומורים ובאיגום של משאבים בתחום . כמו כן, בולט חסרונה של תוכנית אישית רב-שנתית לכל מורה לפיתוח פרופסיונלי באופן המותאם לצרכיו ולשלב שבו הוא מצוי במסלול הקריירה, למרות ההנחיות לקיומה של תוכנית מעין זו . לבסוף, היעדרם של מדדים לבחינת יעילות הפיתוח המקצועי והיעדר הערכה איכותית של תהליכי הפיתוח המקצועי בשטח מגבילים את היכולת לבסס מערך פיתוח מקצועי איכותי המותאם לצרכים שונים של מורים ובתי ספר . רפורמות רבות בעולם בתחום הפיתוח המקצועי מציבות את המורה ואת צרכיו במוקד התהליכים . הן אף משנות את תפיסת בית הספר כארגון לומד : בית הספר הוא לא עוד מקום שבו מתרחשת הוראה לתלמידים, כי אם מקור לצמיחה ולמידה של הצוות החינוכי ושל התלמידים . כלל השותפים בו לומדים ומלמדים על פי עקרונות של רצף, אוטונומיה, בחירה, משמעות וייעוד, רלוונטיות, זהות ואותנטיות, אקטיביות, למידה צוותית ואישית, מסוגלוּת והובלה . היבטים אלו יידרשו לקבל מקום משמעותי במרחבי הפיתוח המקצועי בבתי הספר בישראל . שילובם בתהליכי הפיתוח המקצועי ימצב את בית הספר כמקום תוסס ודינמי המתפתח כל הזמן, ובו מנהלים, מורים ותלמידים מזינים את תחושות המשמעות, האוטונומיה והמסוגלות של שותפיהם, וחולקים יחד את קידומה של מערכת חינוך מופתית . הפרקים הבאים ידונו במודלים המקדמים את תפיסת המורה ובית הספר במרכז תהליכי הפיתוח המקצועי . בפרק 2 נסקור מחקרים אמפיריים שעסקו בשאלת האפקטיביות של אופנויות ופרקטיקות פיתוח מקצועי רווחות בעולם, ונציע היבטים מרכזיים בתרבות הלמידה הבית ספרית שעשויים לקדם את תהליכי הפיתוח המקצועי של מורים . בפרק 3 נעסוק בהתמודדות עם מורכבות הניהול של הפיתוח המקצועי, הדורש שמירה על איזונים בין הגורמים השונים המעורבים בתהליך . בפרק זה נציע שינויים מערכתיים בהסדרי המשילות בניהול ובתכנון של הפיתוח המקצועי של מורים בישראל, ונדון בהם מנקודות מבט של שותפים, סמכויות ומבנים . בפרק 4 נעסוק בצורך בתכנון הפיתוח המקצועי של מורים ברמה האישית לקידום הפרופסיונליזציה שלהם ולהבניית מסלול הקריירה שלהם . בפרק זה נדון באפשרויות הבניית מסלולי קריירה שונים ודרגות מקצועיות בתחומים השונים התומכות במהלך המוצע . בפרק 5 נעסוק בתהליכי בקרה והערכה של תהליכי הפיתוח המקצועי בישראל ובצורך בהבניית תהליכי פיתוח מקצועי מבוססי נתונים . פרקים אלו ישמשו תשתית מקיפה לתפיסה הרואה את המורים ואת תהליכי הפיתוח המקצועי שלהם כגורמי מפתח בקידומה של מערכת החינוך בישראל . תפיסה זו מרחיבה את תפקידי המורים אל מעבר לתהליכי ההוראה בכיתות ; היא רואה בהם אנשי מקצוע המעורבים בלמידה קולקטיבית ואישית, רלוונטית ומעצימה במהלך כל שנות הקריירה שלהם, ומפתחים אחריות קולקטיבית לקידום תמידי של עצמם, של עמיתיהם, של בתי הספר ושל הפרקטיקה המקצועית המשותפת .
|
|