|
|
עמוד:16
ת ק צ י ר 16 אתגרים אלו משמעותיים במיוחד לנוכח המסקנות מהמחקר על פיתוח מקצועי שצוינו לעיל : ( א ) חשיבותה של יצירת סביבה ותנאים תומכים בבית הספר ; ( ב ) צורך לשלב בין תהליכים פורמליים של פיתוח מקצועי לבין תהליכי למידה נמשכים בבית הספר ; ( ג ) החשיבות הרבה של אופן היישום והניהול בפועל של תהליכי הפיתוח המקצועי ; ( ד ) העובדה כי חלק מכיווני הפיתוח המקצועי המבטיחים ביותר, כגון הדרכה ומנטורינג, דורשים תכנון מקומי וקשים ליישום מערכתי . על רקע האתגרים שצוינו לעיל ומסקנות המחקר, מציעה הוועדה להבהיר טוב יותר את חלוקת הסמכויות והתפקידים בין הגורמים העוסקים בפיתוח מקצועי . הוועדה סבורה כי ניהול הלמידה המקצועית צריך לכלול תיאום והיזון חוזר בין יחידות המטה במשרד, וכן בינן לבין גופים מקומיים הקרובים לבתי הספר ולמורים . גופים אלו יהיו מופקדים בפועל על הלמידה המקצועית של המורים, ועבודתם תתבסס על קווי המדיניות שיקבע המטה, בד בבד עם ניסיון לאזן בין צורכי המערכת, צרכים מקומיים, צורכי בית הספר וצורכי ההתפתחות המקצועית האישית של המורה . ההצעה נשענת על רעיון המשילות המשולבת – הסדר שלטוני שבו סוכנות ציבורית משתפת בעלי עניין בדיון ובחתירה להסכמות לצורך קבלת החלטות . בבסיסו ניצב הרעיון שתהליך גיבוש ההסכמות יחזק את האמון בין השותפים ואת ההון החברתי הנדרש לפעולה המשותפת, ויאפשר שותפות יעילה בין רשויות שלטוניות לבין בעלי עניין אחרים לצורך עיצוב מדיניות מיטבית ומימושה . במסגרת זו מגולמות שתי הנחות יסוד . ראשית, יישום המדיניות על ידי הרשות השלטונית הקרובה ביותר לאזרח תניב שירות טוב יותר ומותאם יותר לאזרח . שנית, יש צורך בתמיכה של הרשות המרכזית בגופים המקומיים . המרחק הגדול בין מקום קביעת המדיניות לבין מקום יישומה והחיבור לשטח – גורם לכך שלרשות המרכזית אין שליטה על ביצוע המדיניות . עליה למצוא דרכים לערב את שותפיה האחרים בתהליכי קביעת המדיניות, להתדיין עימם ולשכנע אותם בדרכה, ובכך לרתום אותם למהלכי הביצוע . אל מול הנחות אלו עומד החשש כי העברת סמכויות ל"שטח" תגדיל פערים בין רשויות מקומיות מבוססות לחלשות, וכן חשש מפני בזבוז משאבים כתוצאה משכפול תפקידים . מטרת המתווה שלהלן היא לאזן בין העקרונות והחששות הללו . קווי מתאר אפשריים לארגון המערכת המבנה הארגוני ליישום המתווה יכלול שלושה חלקים : א . מערכת מרכזית שתעצב מדיניות-על ללמידה מקצועית למורים, תתמוך במימושה באמצעות מתן כלים וידע ותבטיח מערך של בקרה ואחריותיות ( accountability ) . ב . מנגנוני עבודה קרובים לשטח שיתאימו את המדיניות לצרכים המקומיים ולצרכיו של כל מגזר ומגזר . מנגנונים אלו יעסקו גם בתכנון ובניהול הפיתוח המקצועי בבתי ספר וכן במסלול הקריירה האישי של כל מורה – באופן מותאם ויעיל יותר . לדוגמה הציעה הוועדה כמה גורמים שיכולים למלא תפקיד זה, ובהם הרשויות המקומיות, מרכזי הפסג”ה, אשכול של רשויות מקומיות או נציג המחוז באזור, בהתאם לנסיבות מקומיות . ג . מועצה פרופסיונלית אוטונומית שתהיה אמונה על הגדרת מסלולי הקריירה של המורים ועל מתן אישור לקדם כל עובד הוראה במסלול המקצועי שבחר . הקידום ייעשה בהתאם לדרישות שתתווה המועצה הפרופסיונלית, לתיק המורה ולהמלצותיהם של גורמים מקומיים : מנהל בית ספר, נציג רשות מקומית או מחוז . בפסקאות הבאות נדון במערכת המרכזית ובמנגנוני עבודה קרובים לשטח . לאחר מכן נרחיב בנושא הגוף הפרופסיונלי .
|
|