|
|
עמוד:39
מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ה מ ק צ ו ע י 39 אתגרים בתהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בישראל הסקירה של תהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בישראל שערכנו לעיל מעידה על השקעה ניכרת של זמן ומשאבים בתהליכים אלו . השקעה זו מבטאת הכרה רבה במרכזיות הקידום המקצועי של מורים לצורך העצמת תהליכי למידה של תלמידים . ההשקעה ניכרת במגוון הרחב של מסגרות ושיטות לימוד המוצעות למורים ; בחדשנות וההתחדשות באופנויות הפיתוח המקצועי, כדוגמת קורסים מקוונים, קבוצות קריאה, מורים מובילים וגמישות פדגוגית ; במעורבות הגבוהה של אגפים שונים בהתוויית תהליכי הפיתוח המקצועי, כדוגמת אגפי גיל, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי ואגפי המזכירות הפדגוגית ; וברפורמות וביוזמות המשמעותיות לשיפור תהליכי פיתוח הידע והמיומנויות המקצועיות של מורים בישראל בשנים האחרונות . הסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" עיגנו את מוקדי הפיתוח המקצועי, את התווייתם, את מדרגות הפיתוח המקצועי ואת התגמולים . רפורמה נוספת קשורה להקמת מערך ההדרכה, להכשרת המדריכים ולהקצאת משאבי ההדרכה לבתי הספר . לבסוף, יושמו מהלכים מרכזיים המרחיבים את האוטונומיה ואת שיקול הדעת של המחוזות ובתי הספר בהיבטים הפדגוגיים ובפיתוח המקצועי של מורים . היבטים רבים במודל הקיים משקפים מִרכוזיות בהתוויית תהליכי הפיתוח המקצועי . המעורבות הגדולה של צוותים מקצועיים במטה ובמחוזות ביצירת מתווים, בקביעת יעדים ובפיתוח מודלים ותוכניות המבוססים על ידע עדכני ובקרה שלהם – כל אלו מאפשרים לקדם מטרות כלל-מערכתיות באופן ממוקד, אחיד ושוויוני . יתרונות נוספים של מעורבות זו הם היכולת לקדם מהלכים לאומיים המקדמים את המערכת באופן רוחבי, האינטגרציה הגבוהה בין תהליכי הפיתוח המקצועי ותוכניות הלימודים בתחומי הדעת, האפשרות להנגיש ידע תיאורטי, מחקרי ויישומי עדכני למערכת על ידי מומחים, וקיומה של בקרה על תוכני הפיתוח המקצועי . אולם לצד המרכוזיות הגבוהה, חשוב גם לציין את האוטונומיה הרחבה שמעניק המשרד למחוזות, לרשויות, למרכזי הפסג"ה ומעל לכול - למנהלים . אלו מתווים את תהליכי הפיתוח המקצועי ומתאימים אותם לצרכים המקומיים של בתי הספר, צוותי ההוראה והתלמידים . הגמישות הניתנת למנהלים בתכנון התהליכים ובניצול משאבי ההדרכה ומהלכים המקדמים למידה תוך בית ספרית, כדוגמת "הגמישות הפדגוגית" ו"השקפה", מעניקים למנהלים אוטונומיה ואחריות רבה יותר בהתוויית תהליכי הפיתוח המקצועי ובמיצובם כחלק מתרבות הלמידה בבית הספר . תוצר לוואי של מהלכים אלו הוא הפחתה מסוימת בדומיננטיות הגבוהה של השתלמויות מוסדיות על ידי גורמים חיצוניים, שאפיינה את מערכת החינוך טרם הרפורמות הללו, וכן הופעתם של צורות ומבנים חדשים של פיתוח מקצועי למורים . כמו כן, למהלכים אלו פוטנציאל רב בהעצמת צוותי ההוראה בבתי הספר כמומחים פדגוגיים שיכולים לתרום לעמיתיהם, בהכשרת הקרקע לצמיחת יזמוּת ויצירתיות, בחיזוק תחושת הערך העצמי של המורים, בחיזוק תחושת האחריות והמחויבות של בתי הספר ושל צוותי ההוראה לתהליך הלמידה ובטיפוח מנהיגות מוסדית . עם זאת, חיוני לציין כי מטה המשרד, מחוזותיו, הרשויות ובתי הספר למעשה מתחרים על הזכות לעצב את תהליכי הפיתוח המקצוע של המורים, כך שבפועל יכולתו של המנהל לתכנן תכנון רב-שנתי אוטונומי התואם לצורכי בית הספר ומוריו בלבד היא כמעט אפסית . כמו כן, מגמות של קהילות למידה בית ספריות מצויות בראשית דרכן במערכת החינוך, ויעילותן ברמה המקומית טרם הוערכה דייה, חרף הפופולריות הגבוהה של מודלים מסוג זה בעולם ( 2004 York - Barr & Duke, ) . הסתייגות נוספת היא שהשטח מאופיין בשונוּת גבוהה בין המחוזות ובתי הספר ביישום תהליכי הלמידה המתרחשים בתוך בית הספר מבחינת הסדירויות
|
|