|
|
עמוד:96
ב ק ר ה ו ה ע ר כ ה 96 המקצועי . מובן כי כינון מערכי בקרה והערכה מסוג זה הוא אתגר ארגוני ודורש משאבים ניכרים בשלב ההקמה וביישום שוטף . הוועדה ממליצה כי יישום הבקרה וההערכה יחולק בין הגופים המקומיים שהוזכרו קודם לכן ( פורום לניהול משולב ) לבין המטה, המְרַכֵּז בידו תמונה מערכתית . הגופים המקומיים האחראים לניהול וליישום תהליכי הפיתוח המקצועי צריכים לעסוק בבקרה על תפקוד הגופים המבצעים את תהליכי הפיתוח המקצועי, לרכז את הממצאים ולמסור את המידע לאחראים על הפיתוח המקצועי במחוזות . האחרונים ירכזו ויעבדו את המידע ( לדוגמה על פי סוגי הפיתוח המקצועי, או על פי ספקים ) ויעבירו לפורום הפיתוח המקצועי במטה, לצורך קביעת מדיניות עתידית . מלבד ההיבטים הארגוניים הללו, עולות בהקשר זה שאלות נוספות באשר להיקף ולטיב ההערכה הנדרשת – ובפרט, מה מודדים וכיצד ? במחקר האקדמי יש עיסוק רב בהערכת המאפיינים של פעילויות פיתוח מקצועי, ובחינה של רכיבי ההקשר של פיתוח מקצועי . המחקר האקדמי אינו מרבה לעסוק בזיהוי ובמדידה של ההשפעה של הפיתוח המקצועי, ככל הנראה בשל הקשיים היישומים הרבים הכרוכים בכך . ואולם, זהו כיוון חיוני למחקרים עתידיים . מובן כי הדרך הטובה ביותר לבחינת ההשפעה של הפיתוח המקצועי היא באמצעות יצירת מערך שיטתי של ניסויים מבוקרים, אשר יאפשר לבודד את ההשפעה הייחודית של התוכניות לפיתוח מקצועי על שיפור עבודתם של עובדי הוראה . יחד עם זאת מובן כי בפועל, מחקר הערכה מסוג זה קשה לביצוע, מאחר שאינו מתאים לתוכניות מערכתיות בקנה מידה גדול ומשום שיכולות משרד החינוך בתחום זה מוגבלות . גם מורכבות הסביבה הבית ספרית מקשה על בידוד המשתנים, ובבתי הספר אף חסרה בדרך כלל המומחיות הנדרשת לביצוע הערכה . הוועדה מציעה למצוא דרכים להערכת ההשפעה גם במקרים שבהם אי אפשר להשתמש במודל מחקרי מוקפד . עוד מציעה הוועדה כי הערכת האפקטיביות של תוכניות מערכתיות לפיתוח מקצועי תיעשה בידי גוף מקצועי כראמ"ה, שיהיה אחראי גם לפתח מערך כלים בסיסי גנרי לביצוע הערכות . לצד מחקרי הערכה מוקפדים, ישנה קשת רחבה של טכניקות לאיסוף מידע רלוונטי להערכת הפיתוח המקצועי, ובהן ראיונות עם מורים, סקרים ושאלונים, תצפיות בכיתה וכדומה . מחקר מיטבי יקשור בין נתונים על איכות הפיתוח המקצועי לבין נתונים המאפיינים את המורה שהשתתף בו, ויבחן את הנתונים לאור קריטריונים מוסכמים לביצוע . במקרים רבים משמשת מידת שביעות הרצון של מורים מדד להערכה, על אף החסרונות של מדד זה . הוועדה סבורה כי אין למעט בערך חוות הדעת של מורים, אך בעת השימוש באמצעי זה חשוב לנסח שאלות תוכן הממוקדות בפיתוח המקצועי הספציפי ובתפוקות הלמידה, להבדיל משאלות על שביעות רצון כללית . בהקשר זה מציעה הוועדה לפתח בבתי הספר את היכולות והמיומנויות בתחום הערכה של פיתוח מקצועי, להגדיר את ההערכה של הפיתוח המקצועי כחלק מתפקידו של רכז הערכה בית ספרי, ולשלב חוקרים חיצוניים בהערכה הבית ספרית . הבקרה הנדרשת בהיבט השני – בקרה על למידת המורה והתקדמותו במסלול הקריירה – היא מורכבת יותר, שכן היא מצריכה סטנדרטים להערכת היכולות המקצועיות של מורים, סטנדרטים אשר אינם בנמצא כיום . למעשה, כיום אין למורים אפשרות להוכיח את יכולותיהם המקצועיות, ובמישור המערכתי – אי אפשר להבחין בין מורים בעלי יכולות שונות לצורך החלטה על קידום . הזיקה בין הלמידה המקצועית וההערכה היא דו-כיוונית : מצד אחד – הלמידה וההתמקצעות הן אחד הקריטריונים הראויים להערכת מורים, כפי שגם נקבע במפת הממדים להערכה . מצד שני, וחשוב יותר, הערכה ומשוב מאפשרים לזהות את הצרכים ואת הקושי של כל מורה, ובהתאם לכך יוצרים הזדמנויות להתמודדות, לשיפור ולצמיחה מקצועית . נוסף על כך, הערכת המורים מאפשרת לאתר מורים בעלי יכולות גבוהות, אשר יכולים לכהן בתפקידי הובלה ומנהיגות, ובכך לשפר את תהליכי הלמידה המקצועית באופן רחב יותר .
|
|