|
|
עמוד:38
מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ה מ ק צ ו ע י 38 ומהלכים לפיתוח מקצועי בתוך בתי הספר, כדוגמת התוכנית לגמישות פדגוגית, המעודדת מנהלים לניהול עצמי של הפיתוח המקצועי בתוך בית הספר, או מהלך "השקפה", המעודד זיהוי והכשרה של מורים המובילים קהילות בית ספריות של פיתוח מקצועי . מהלכים אלו מעודדים בניית מסגרות של פיתוח מקצועי התואמות את יעדי בית הספר ואת צורכי המורים . מסגרות אלו מבוססות על מגוון שיטות ואמצעי למידה, כמו למידת עמיתים בחדר המורים בקבוצות קטנות או במליאה, למידה באמצעות שיעורים מצולמים, תצפיות עמיתים או שיעורים באינטרנט, למידה אישית ולמידה דרך קריאת ספרים . מסגרות אלו מוכרות כפיתוח מקצועי . המהלכים הללו רואים בצוותי החינוך בבתי הספר בעלי ידע וניסיון הנדרשים להובלת תהליכי פיתוח מקצועי מיטביים בהם, שכן הם מכירים היטב את מאפייני בית הספר וכן את מאפייני המארג האנושי הפועל בו . בתהליכי הפיתוח המקצועי של מורים מובילים משולבים תהליכים של חקר ברמה הפדגוגית, המצמיחים ידע מעשי מתוך ההקשר המקומי "מלמטה למעלה" ( Bottom - up ) , ומעגנים אותו בידע תיאורטי "מלמעלה למטה" ( Top - down ) . המורים המובילים וקהילות המורים הלומדות מפתחים יכולות רפלקציה וחקר לצורך למידה הדדית, שיפור איכות ההוראה והערכה ותיעוד של פעולות ושל תהליכים ברמה הארגונית . נוסף על אלו, קיימות קהילות למידה דיסציפלינריות ברמה אזורית או עירונית בתחומי דעת מסוימים, כגון קהילות בתחום הוראת המדעים . מערך מרכזי נוסף לפיתוח מקצועי של מורים הוא מערך ההדרכה . זהו מערך נפרד מאגף א' לפיתוח מקצועי, והוא הוקם בשנת הלימודים תשע"ז מתוך צורך לתכלל וליצור ראייה מערכתית משותפת במערך ההדרכה במשרד ברמות הפדגוגית והארגונית, ולמצב את מערך ההדרכה במשרד כפרופסיה . המדריכים הם עובדי הוראה הבולטים בכישורי ההוראה שלהם ובאיכות הגבוהה של עבודתם, ויכולים לתרום מניסיונם הרב לעובדי הוראה במוסדות החינוך . כמו כן נדרשים המדריכים לעבור תהליכי פיתוח מקצועי בתחום ההדרכה כחלק מתהליך ההכשרה שלהם . קיימת היררכיה של מדריכים – ממדריכי המטה והמפמ"רים, דרך המדריכים המחוזיים ועד המדריכים הבית ספריים . לאחרונה גובש מודל הקצאה מחודש של מערך ההדרכה, המגביר את האוטונומיה והגמישות של המנהלים והמחוזות בהקצאת שעות הדרכה ובבחירת תחומי הדרכה . כמו כן המודל מנסה להבטיח הקצאה מספקת של ימי הדרכה לבתי הספר עצמם, ולצמצם את השימוש בימים אלו בתפקידים ניהוליים ביחידות המטה . לפי המודל, בשלב הראשון מוקצות שעות ההדרכה למחוזות, ולאחר מכן המחוז מקצה ,7 14 או 21 שעות הדרכה לכל בית ספר, בהתאם לקריטריונים שקבע . לאחר מכן מנהל בית הספר בוחר את נושאי ההדרכה המתאימים לצורכי המורים ומשרתים את יעדי בית הספר, המחוזות והמטה . הפיצול המובנה במשרד החינוך בין אגף א' לפיתוח מקצועי ובין מערך ההדרכה יוצר הפרדה מלאכותית בין תהליכי הפיתוח המקצועי, אשר הדרכה היא אחד ממרכיביהם . בשנה האחרונה מתקיימים תהליכי היגוי לקידום סנכרון רב יותר בין מערך הפיתוח המקצועי ומערך ההדרכה . סנכרון זה הכרחי מרמת המטה ועד בתי הספר, כדי לאפשר ראייה כוללנית של תהליך הפיתוח המקצועי של המורה . לסיכום, למרות הבנייתן של תשתית ארגונית והסדרות רגולטוריות בתחום הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בשנים האחרונות, מערך הפיתוח המקצועי בארץ מאופיין בריבוי גורמים מעורבים, במורכבות גבוהה וביישום חלקי של ההמלצות וההסדרות השונות . בחלק הבא נדון באתגרים הנובעים ממאפיינים אלו .
|
|