|
|
עמוד:36
מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ה מ ק צ ו ע י 36 השלב השני ( דרגות 7 – ,9 הדרגות הגבוהות ) היה אמור לאפשר לעובד ההוראה התמחות בלמידה רפלקטיבית ברמה גבוהה, ובכלל זה חשיבה על היישום בכיתה ובבית הספר . בשטח נראה כי הבחנה זו אינה מיושמת, ופעמים רבות מוצעים תהליכי פיתוח מקצועי זהים למורים צעירים וותיקים . כמו כן, נקבעו בהסכמים המנגנונים לתגמול מורים עבור השתתפותם בתהליכי הפיתוח המקצועי . למשל, על פי הסכם "אופק חדש", המורה אינו מחויב להשתתף במסגרות לפיתוח מקצועי, אך השתתפותו היא תנאי לקידום בדרגה . עובד הוראה יכול לבחור בהיקף שעות הפיתוח המקצועי שילמד בכל שנה מתוך סך השעות הנדרשות לקידום, ובלבד שילמד 30 שעות בשנה לפחות . בהסכם "עוז לתמורה" העמידה בדרישות הפיתוח המקצועי אינה מזכה בדרגה, אלא בתוספת שכר קבועה המשמשת גמול השתלמות . מורה המועסק במסגרת "עוז לתמורה" מחויב להשתלם בכל שנת לימודים בהשתלמויות בית ספריות בהיקף של 60 שעות, ומהן מוכרות לכל היותר 30 שעות בשנת לימודים לצורך זכאות ליחידת גמול . מערך הפיתוח המקצועי במשרד החינוך בנוי באופן היררכי – החל באגף במשרד הממונה על תחום זה ( אגף א' לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה ) , דרך המחוזות, הרשויות ומרכזי הפסג"ה ( מרכזים לפיתוח סגלי הוראה ) – מוסדות אזוריים שאמורים לתכלל את תהליכי הפיתוח המקצועי באזור גיאוגרפי מסוים – וכלה במנהלי בתי הספר ועובדי ההוראה . בפועל המבנה פחות היררכי ומוסדר, והניהול של תהליכי הפיתוח המקצועי מבוזר ונשלט על ידי גורמים רבים נוספים המעורבים בהם . הכוונה היא לגורמי מטה במשרד החינוך כגון המזכירות הפדגוגית, אגפי הגיל ומערך ההדרכה הפועל בנפרד ממערך הפיתוח המקצועי, ולגורמים בשטח כגון רשויות, רשתות חינוך, מוסדות אקדמיים ופיתוח מקצועי בלתי פורמלי בתוך בתי הספר . אגף א' לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה, המשויך למנהל עובדי ההוראה, הופקד באופן פורמלי על התוויית המדיניות בתחום הפיתוח המקצועי של מורים . אגף זה אמור להיות אחראי להקצאת המשאבים לפיתוח המקצועי, לשיתוף הפעולה עם גופי המטה הפדגוגיים והמנהליים הרלוונטיים לתהליכי הפיתוח המקצועי, לפיתוח מגוון פלטפורמות וערוצי למידה למורים ולבקרה והערכה של המסגרות לפיתוח מקצועי . בכל אחד משמונת מחוזות משרד החינוך קיימת באופן פורמלי יחידה לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה בראשות המפקח על הפיתוח המקצועי במחוז . המפקח אמור להיות אמון על היישום במחוז של מדיניות המטה בתחום הפיתוח המקצועי, ולהתאימו לצורכי המחוז, היישובים, בתי הספר והמורים עצמם . כמו כן, הוא אמור להיות אחראי לניהול תהליכי הפיתוח המקצועי במחוז, לשמירה על קשר מקצועי שוטף עם אגפי מינהל עובדי ההוראה במשרד ולביצוע הפעולות הנדרשות בתחום ההערכה והבקרה של התהליכים . הוא אף נדרש לאשר את המסגרות לפיתוח מקצועי בתחום המחוז מהבחינה הפדגוגית . עם זאת, בפועל הבקרה מתמקדת בהיבטים פורמליים של השתתפות מורים בהשתלמויות ושעות וזכאות לגמולים, ורק מסגרות פיתוח מקצועי מועטות מתוך ההיצע הרחב זוכות להערכה פדגוגית מקיפה . סוגיית ההערכה ובקרת האיכות של תהליכי הפיתוח המקצועי תזכה להתייחסות מקיפה יותר בהמשך ( ראו פרק 5 ) . מרכזי פסג"ה הם זרוע הביצוע המרכזית של המשרד והמחוזות לצורך הפעלת הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה . מדובר ב - 58 מרכזים אזוריים הפזורים בכל מחוזות המשרד, ואחראים ליישם את מדיניות המשרד והמחוז בתחום הפיתוח המקצועי, להציע ולהתאים מסגרות לפיתוח מקצועי למנהלי בתי הספר ולעובדי ההוראה ולבצע בקרה והערכה של מסגרות אלו . הפיקוח על מרכזי פסג"ה נתון בכל מחוז בידיו של המפקח על הפיתוח המקצועי . מלבד האגף לפיתוח מקצועי ויחידותיו בדרג המחוז, גופים רבים נוספים בתוך המשרד מעורבים בתחום הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה, ובהם מפקחים ומרכזי מקצוע ( מפמ"רים ) , אגפי הגיל, האגף לחינוך מיוחד, מינהל חברה ונוער, מינהל תקשוב והשירות הפסיכולוגי הייעוצי . גופים מקצועיים אלו עוסקים בהכנת המתווים של תוכניות בתחומי מומחיותם . הרשויות המקומיות משפיעות אף הן על מערך הפיתוח
|
|