|
|
עמוד:92
ב ק ר ה ו ה ע ר כ ה 92 כדי להתחיל בתהליך הערכת תוכניות, חיוני לאסוף חומר רקע על התוכנית שבה מדובר, ובפרט על מטרותיה, על השלב שבו היא נמצאת, על לקוחותיה, על התוצאות שהיא אמורה להשיג, על השינויים שחלו בקרב המשתתפים בתוכנית, על תקציבה ועוד . מומלץ לעשות זאת באמצעות בניית מודל לוגי ( 2014 , . Kekahio et al ) לכל תוכנית שיש כוונה להעריכה בהמשך . במרבית המקרים מועבר למשתתפים שאלון משוב בתום ההתערבות . אפשר לאפיין ולנסח שאלונים אלו במגוון דרכים, החל בשאלוני שביעות רצון וכלה בשאלונים מובנים ומוקפדים הבודקים היבטים חשובים בהתערבות . מטבע הדברים, שאלוני שביעות רצון לבדם מסוגלים לספק מידע חלקי בלבד וסובייקטיבי מאוד על ההתערבות . נדרשת מתודה לבדיקה ישירה יותר של השפעת ההתערבות, למשל מבחינת הטמעת חומרי ההשתלמות, דיווח עמיתים על אלמנטים חדשים שנלמדו ועוד . במקרים מסוימים היו חוקרים מהאקדמיה מעורבים בהערכת ההשפעה של ההתערבות, ונמצא שכאשר שיתוף הפעולה בין השטח לאקדמיה הוא טוב – מתקבלת תמונה טובה יותר של איכות ההתערבות . אחד מהמחקרים הנרחבים ביותר עד כה בתחום הערכת הפיתוח המקצועי הבית ספרי נעשה בבריטניה, על ידי גודל ועמיתים ( 2005 , . Goodall et al ) . מחקר זה הראה שברוב המכריע של המקרים, שביעות רצון שימשה מדד מרכזי להערכה של הפיתוח המקצועי, ואילו מרבית האלמנטים החשובים האחרים חסרו בהערכה . מחקרים אחרים חזרו ואיששו תמונה זו, כולל דיווחים של אופסטד באנגליה ( Ofsted, 2006 ) . כמו כן, נמצא שמרבית המחקרים התמקדו בפורמט ובתוכן של הפיתוח המקצועי ונמנעו מבחינת ההשפעה של ההתערבות . ברבות מההערכות הבית ספריות נמנעים מלהעריך מרכיבים חיוניים כמו למידת מורים, שינוי בפרקטיקות ההוראה בכיתה והישגי תלמידים . יש מחלוקת באשר לאופן הרצוי לבחינת השפעה . חוקרים מסוימים סבורים שיש להפעיל לשם כך מערך מחקר קפדני של ניסויים אקראיים מבוקרים, שיאפשר למדוד את השפעת הפיתוח המקצועי על הישגי המורים והתלמידים . אולם מעטים המחקרים התקפים שמצאו השפעה של פיתוח מקצועי על תוצרי תלמידים ( 2011 2008, , . Garet et al וראו סקירה בפרק 2 ) . חוקרים אחרים מציעים מודלים גמישים יותר, בפרט לאור העובדה שהפעלת ניסויים מבוקרים בשדה החינוך היא קשה ולעיתים אף בלתי אפשרית . גם אז, יש להבטיח שנאספים נתונים קשיחים, מהימנים ותקפים ולא רק התרשמויות וחוות דעת . יש קשת רחבה של טכניקות לאיסוף מידע רלוונטי להערכה – ראיונות עם מורים, תצפיות בכיתה, סקרים ועוד – ולכל שיטה יתרונות וחסרונות . בחינת הישגי תלמידים ובחינת רמת הידע של המורים הם מדדים המוצעים לא אחת כמדדים רלוונטיים ואובייקטיביים, על אף הביקורת הרווחת כנגדם . בפרט נפוץ כיום בארה"ב מודל הערך המוסף – ( Value Added Models ) VAM , הבוחן את תרומת המורה לשיפור נתוני תלמידיו ( 2015 Braun, ) . נושא זה נמצא בחיתוליו, וספק אם יישומו מתאים לתרבות הארגונית הנוכחית במערכת החינוך בישראל . עם זאת, יש בהחלט מקום למדוד השפעה של פיתוח מקצועי על המורים עצמם . למשל, אפשר לערוך תצפית בווידאו על שיעור שהועבר לפני ההשתלמות ועל שיעור שהועבר אחריה . מומחים יצפו בשני השיעורים ויחוו דעתם על מידת השיפור – בהכנת השיעור, בניהול הכיתה, ביחס אל התלמידים, בהשתתפות, באווירה ועוד . יש לנסות להגדיר מראש סט קריטריונים לתצפית .
|
|