|
|
עמוד:35
מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ה מ ק צ ו ע י 35 למידה הקושרת בין תיאוריה למעשה ומצמיחים את ידע "המעשה" . בתהליכי הפיתוח המקצועי משולבים תהליכים של חקר, שיפור והעצמה ברמה הפדגוגית, המצמיחים ידע "מעשה" מתוך ההקשר המקומי, ולעיתים אף מעגנים אותו בידע תיאורטי ( 2006 Muijs & Harris, ) . לסיכום, רפורמות רבות בתחום הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בעולם מדגישות תהליך מתמשך לאורך הקריירה המקצועית של המורים . בתהליך זה המורים הם שותפים אקטיביים בהבניית הידע והמיומנויות בתוך ההקשר הבית ספרי והמקומי, במסגרת תהליכי חקר ורפלקציה על התנסויותיהם ובשיתוף ותמיכה של עמיתים, מנהלי בתי ספר ומערכת החינוך . מערך הפיתוח המקצועי של מורים בישראל מערך הפיתוח המקצועי בישראל מורכב ומרובה גורמים המעורבים בתהליכי הפיתוח המקצועי של המורים או אמונים עליהם – החל באגפים השונים במשרד החינוך וכלה בגורמים בשטח . מטבע הדברים, גורמים אלו לעיתים נבדלים זה מזה במטרות ובהשקפות שלהם ביחס לתהליכי הפיתוח המקצועי, עד כדי חשש להצפת המורה במטרות, דרישות ותוכניות ואף להתנגשויות בין מטרות שונות של המעורבים בתהליך . כמו כן, יחסי הגומלין בין הגורמים הללו הוסדרו באופן חלקי בלבד במסמכי עיצוב המדיניות בתחום הפיתוח המקצועי בארץ, ואף קיים פער בין מה שכתוב במסמכים אלו לבין יישומם בשטח . מציאות זו יוצרת אי-בהירות, מורכבוּת ואף סרבול בתהליכי התכנון, הניהול, היישום והבקרה של הפיתוח המקצועי בישראל . בחלק זה של הפרק ננסה לשרטט את התשתית הארגונית והגורמים המרכזיים המעורבים במערך הפיתוח המקצועי בישראל, כפי שנוסחו במסמכי עיצוב המדיניות וכפי שהם באים לביטוי ביישום של מדיניות זו בפועל . בחלק הבא נדון באתגרים הכרוכים ביישום זה . גם בישראל, כמו ביתר המדינות בעולם, חלו בשנים האחרונות שינויים מהותיים בתחום הפיתוח המקצועי של מורים . אלו ניכרים ביתר שאת בעקבות יישומן של רפורמות "אופק חדש" ( רפורמה מערכתית בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים שהוסדרה בדצמבר 2009 ) ו"עוז לתמורה" ( רפורמה מערכתית בחטיבות העליונות לפי תנאי הסכם קיבוצי שנחתם באוגוסט 2011 ) , ובעקבות שינויי מדיניות במשרד החינוך . רפורמות אלו, שנועדו להסדיר את משרת ההוראה של המורים ואת שכרם, כללו גם הסדרות בנושא הפיתוח המקצועי שלהם . עם זאת, לא כל הסוגיות הנוגעות לפיתוח מקצועי בהסכמים אלו מיושמות בשטח או מקבלות מענה מספק, ויש פער משמעותי בין מערך הפיתוח המקצועי המתואר במסמכי הרפורמות לבין המציאות . הצורך בשיפור הישגי התלמידים במערכת החינוך היה אף הוא אחד הזרזים לשינויים בתהליכי הפיתוח המקצועי, בייחוד לנוכח הישגים נמוכים של תלמידי ישראל ביחס למדינות אחרות ב - OECD . בהסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" נקבעו בין היתר יעדי התוכניות לפיתוח מקצועי, הכוללים פיתוח מקצועי בתחום הדעת, פיתוח מקצועי פדגוגי-דידקטי ( למשל, ניהול כיתה ואסטרטגיות לקידום למידה משמעותית ) , העצמה אישית של המורה ופיתוחו בתחום הניהולי-ארגוני . עוד נקבע בהסכמים כי הכנת התוכניות תתבסס על מתווים עקרוניים שיבנו היחידות המקצועיות הרלוונטיות במשרד החינוך . לדוגמה, ההשתלמויות במסגרת רפורמת "אופק חדש" נדרשות לעמוד במתווים אשר פיתחו אגפי המטה ומפקחי המקצוע במטה ( המפמ"רים ) , ולאורם מאשרים את יומני ההשתלמות בשטח ואת ההכרה לגמול השתלמות . בהסכם "אופק חדש" נקבעו שני שלבים מובחנים של דרגות . השלב הראשון ( דרגות 1 – 6 ) נמשך מן הכניסה לתפקיד ועד המומחיות . הוא היה אמור לכלול בעיקר למידה בתחום הדעת ובתחום מיומנויות ההוראה .
|
|