|
|
עמוד:88
ב ק ר ה ו ה ע ר כ ה 88 ייעוץ ארגוני, תכנון ובקרה, שיוצבו במוקדים מקומיים ויהיו אחראים לקיום היצע מתאים של פעילויות פיתוח מקצועי נדרשות, שגובשו בהתאם לצרכים המקומיים . כל זה צריך, כמובן, להיות מעוגן בהסכמי העבודה של המורים, לכלול תמריצים מתאימים ולאפשר ערעור, במסגרת שיטה כללית לפיתוח מקצועי שתחליף את השיטה הנוכחית של גמול השתלמות . הערכת מורים בישראל והקשר לפיתוח מקצועי הערכת המורים הפכה באחרונה לנושא מרכזי בשיח המתייחס למדיניות חינוך ולמחקר חינוכי . תשומת לב זו מעלה שאלות על הקשר בין הערכת מורים להישגיהם של התלמידים . ריבקין ועמיתים ( , . Rivkin et al 2005 ) וכן חוקרים אחרים, הראו באמצעות מודל הערך המוסף ( Value Added Models ( VAM , שיש הבדל ניכר בין יכולתם של מורים שונים לסייע לתלמידים ללמוד . ההבדל בא לידי ביטוי בין מורים בתוך בית ספר נתון ובין מורים בבתי ספר שונים . הערכות המורים משמשות הן למטרת אחריותיוּת, הן למטרת קידום המורים . ביסוד כל אלה טמונה הנחה שיש קשר בין איכות המורים להישגי תלמידיהם . תהליך הערכת מורים ומנהלים הוא נדבך חשוב בקידום איכות ההוראה והלמידה, והשאלה כיצד לתכנן תהליך אפקטיבי שכזה מעסיקה מדינות רבות בעולם . בחלק זה נציג את תפיסת משרד החינוך בהקשר זה, את הכלים שפותחו בראמ"ה בעקבות הסכמי השכר ואת העקרונות שבבסיסם . זה שנים רבות מנהלים ומפקחים בישראל מעריכים מורים ומנהלים כל אחד בדרכו, בזמנים שונים, בכלים שונים ובהתייחס להיבטים שונים . בעקבות רפורמות השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" חלו שינויים בהקשר זה . 1 . הערכת מורים במסגרת בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים החל משנת תשע"א וכחלק מרפורמת "אופק חדש", הוטמע בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מודל אחיד להערכה מסכמת של עובדי הוראה . המודל פותח בידי ראמ"ה לצורכי קביעוּת בהוראה ולצורכי קידום מורים . במסגרת הסכם "אופק חדש" 2016 חל בישראל שינוי נוסף בתהליכי הערכה של עובדי הוראה במערכת החינוך . החל משנת תשע"ח נדרשת הערכה מעצבת לכלל עובדי ההוראה בעלי הקביעות במערכת החינוך, כחלק מהתנאים הנדרשים לעלייה בדרגה . לפיכך עודכן מודל ההערכה לעובדי הוראה, בדגש על הערכה מעצבת, ונבחנו מחדש הפרמטרים להערכת מורים . הובלת הפיתוח, ההפעלה וההטמעה של המערכת המתוקשבת להערכת עובדי ההוראה והניהול היא באחריות היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול במינהל עובדי הוראה . לתהליך ההערכה והמשוב הוגדרו כמה מטרות, בהן יצירת מדדי איכות וביצוע מוסכמים, שיפור הביצועים והגברת האחריותיות, וסיוע בתכנון תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים . שינויים אלו הביאו לבחינה מחודשת של הממדים להערכת מורים ולהבניה של תהליך הערכה מעצבת . החל משנת הלימודים תשע"ח משמשת מפת הממדים כבסיס לתהליך הערכה מעצבת של מורים ומורות ( הסכם "אופק חדש" 2016 ) . לפי המפורט באתר משרד החינוך, במסגרת פיתוח מפת הממדים נבחנו מחדש ארבעת ממדי העל שהנחו את הכלי הקודם להערכת מורים ( הכלי להערכת מורים 2011 ) והם נותרו בעינם, אך חודשו ועודכנו : מחויבות לתלמידים ולתלמידות וכן לבית הספר ; מומחיות
|
|