|
|
עמוד:58
מ ת ו ו ה נ י ה ו ל י 58 נעשה מאמץ ליצור מסגרת פונקציונלית אחת לכל פעילויות הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה ( בהינתן שהביצוע מפוזר בין גורמים אקדמיים, עמותות, גופים במגזר העסקי ויחידים ) . עם זאת הניסיון לא צלח ובשנת 2014 נותקה פונקציית ההדרכה, שהייתה חלק משמעותי ממשאבי הפיתוח המקצועי של המורים, ממינהל עובדי הוראה והוכפפה למשנה למנכ"לית . תרשים של המבנה הארגוני של משרד החינוך מיוני 2018 מצביע על כך שגם לאחר שינויים מבניים נוספים שנערכו במשרד, הפיצול בין שתי פונקציות מובהקות של פיתוח מקצועי – אגף פיתוח מקצועי ואגף עובדי הוראה בתפקידי הדרכה - נותר בעינו . ואולם לא רק ששתי הפונקציות הללו נותרו פונקציות נפרדות ( העשויות להתחרות זו בזו ) , גם במינהלים, באגפים אחרים של מטה המשרד ובמחוזות מתקיימות פעילויות של פיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( איננו כוללים כאן את ההדרכה במינהל לניהול הון אנושי, שלא משרת עובדי הוראה ) : המזכירות הפדגוגית, הממונה על תחומי הדעת העיוניים הנלמדים במערכת החינוך, רואה עצמה אחראית לפיתוח המקצועי של המורים בתחומי הדעת . כך לדוגמה היא מפעילה מרכזי מורים ארציים, הפועלים בתחום הפיתוח המקצועי של מורים למתמטיקה ולמדעים זה למעלה משני עשורים . אגפיו השונים של המינהל הפדגוגי – אגפי הגיל ( גיל רך, יסודי, על-יסודי ) , האגפים המקצועיים ( שפ"י, חנ"מ, מחוננים ומצטיינים, שח"ר, עולים ) ואגף מו"פ, ניסויים ויוזמות – עוסקים כולם באופן נמרץ בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה . מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, כמעט בכל תת-יחידה בו ובמיוחד במגמות המקצועיות והטכנולוגיות-מדעיות וביחידה למצוינות טכנולוגית, עוסק בפיתוח מקצועי של כוח אדם בהוראה . מינהל החינוך הדתי והמינהל ההתיישבותי עוסקים בפיתוח מקצועי של עובדי ההוראה המלמדים במוסדותיהם . מינהל חברה ונוער, לצד פועלו בקרב עובדי חינוך בזירה הבלתי פורמלית, עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בתחומי החינוך החברתי בבית הספר והשל"ח . אלו היחידות המרכזיות העוסקות בפיתוח המקצועי של עובדי הוראה, אך יחידות רבות נוספות במטה המשרד מעורבות בפיתוח מקצועי מעין זה . העובדה שיחידות רבות במטה המשרד מפעילות מערכי פיתוח מקצועי מעלה מורכבות נוספת שקיימת בתוך המטה עצמו – אי-התאמה בין היחידות המקצועיות, התופסות את עצמן אחראיות על הפיתוח המקצועי, ובמידה רבה רואות באגף פיתוח מקצועי ובאגף הדרכה מעין ספקי משאבים, לבין שני אגפי הפיתוח המקצועי הללו, המבקשים להגביר את מעורבותם בהיבטים תוכניים ומקצועיים בהפעלת המשאב היקר הזה . מרכזי הפסג"ה, שהוקמו כאמור ב - ,2001 הם גורם מרכזי במתן שירותי הפיתוח המקצועי באזורם . תפיסת הפעולה שלהם, שעליה מבוססים מנגנוני הפעלתם, היא שיש להתאים את מדיניות הפיתוח המקצועי של המשרד לצרכים מקומיים ואזוריים . על פי חוזר מנכ"ל 16 - 2 . ,8 "המרכזים לפיתוח סגלי הוראה", שנכנס לתוקף ב - 1 באפריל ,2007 מרכז הפסג"ה "אחראי למתן מענה עדכני לצורכיהם של עובדי ההוראה ושל מוסדות החינוך וליצירת מסגרות להתפתחות מקצועית של עובדי ההוראה לאורך כל שנות עבודתם" ( סעיף 1 . 3 ) . " . . . תוכנית [ תוכנית עבודה שנתית ] תיבנה על ידי מנהל מרכז הפסג"ה, בשיתוף נציגי הפיקוח הכולל והמקצועי, נציגי הרשות, מומחי תחום, מורי מורים, מדריכים וצוות הפסג"ה" ( סעיף 3 . 4 ) . עוד קובעות הנחיות המנכ"ל שבכל דרג ( מטה, מחוז ואזור הפסג"ה ) יוקם צוות היגוי ; צוות ההיגוי האזורי ( סעיף 5 ו - 5 . 5 ) מורכב מיו"ר המפקח על פעילות הצוות וממונה על ידי מנהל המחוז, וכן נציגים של בעלי עניין, כמו נציגים של מנהלי אגפי חינוך ברשויות, נציגים של מנהלי מוסדות חינוך, מדריכים, מומחים ועוד .
|
|