|
|
עמוד:85
ב ק ר ה ו ה ע ר כ ה 85 עולה מהאמור שחסרים למשרד החינוך אמצעים הנדרשים לבקרה, הן על איכותם ועל רמתם של תהליכי הפיתוח המקצועי המתקיימים, הן על ההתפתחות המקצועית הפרטנית של עובדי ההוראה . אשר על כן, אין אפשרות לגבש תפיסה מערכתית מקיפה, המבוססת על מכלול תהליכי הפיתוח המקצועי המתקיימים בשני האגפים, האגף לפיתוח מקצועי ואגף ההדרכה, וכן בשאר יחידות המשרד . זה נכון ביתר שאת בנושא תהליכי למידה שאינם מזכים בגמול השתלמות, כגון הדרכות או השתתפות בקהילות למידה בית ספריות . 2 . בקרה על היצע הפעילויות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה – הצעות לכיווני פעולה המרכיב הבסיסי והפשוט יותר במערכת הבקרה על הפיתוח המקצועי הוא שליטה אדמיניסטרטיבית בהיצע הפעילויות, ובכלל זה הכרת ההיצע הקיים על ממדיו השונים – מהות הפעילות, זהות הספק, ניסיונו, מאפיינים בסיסיים של הפעילות, עלויות וכיוצא באלה . לכאורה השליטה המתבקשת פשוטה, אך בשל המספר הגדול של ההשתלמויות – 18,000 השתלמויות, לפי המידע שנמסר לנו, מלבד ההדרכות, חוגי השיפור ועוד – יש כאן אתגר ארגוני המצריך משאבים ניכרים – בעיקר בשלב ההקמה, אך גם באופן שוטף . השלב הראשון בשיפור הבקרה הוא הקמת מאגר נתונים ממוחשב, נגיש למשתמשים הפוטנציאליים, שיקלוט במסודר את המידע המצטבר על כל פעילות . המאגר יכלול רישום ברור של מהות הפעילות, נותני השירות, היעדים שהפעילות מכוונת להשיג וכיוצא באלה . מעבר לכך, נדרשת בקרת איכות שוטפת, כלומר רישום סדיר ומאורגן של מידע על השירותים שניתנו בפועל, על נותני השירות בפועל, על היקף הפעילות בפועל, וכן חוות דעת של המשתלמים, של בעלי תפקידים בבתי הספר, של המפמ"רים ושל שאר גופים רלוונטיים הצורכים שירותים אלו . נוסף על כך, יש צורך לקיים פעולות יזומות להערכה ישירה של איכות הפעילויות, לרבות ביקורים יזומים, ראיונות מובנים, בדיקת תעודות ושאר פעולות שנועדו להבטיח איכות בסיסית של כלל הפעילות בתחום . פערים גדולים באיכות מובילים לחוסר שביעות רצון מצד ציבור המורים, וחותרים תחת האפשרות למנף את הפעילויות המוצעות לצורך קידום מקצועי של עובדי ההוראה והתאמת תהליך הפיתוח המקצועי לכל אחד מהם . כיום חברה חיצונית אמונה על הבקרה, ככל שקיימת ; דא עקא, גם אם ממשיכים להיעזר בחברה חיצונית, דרושה בקרה על הגוף המבקר, וחשוב שגוף זה יהיה בלתי תלוי בספק התכנים . בהמשך הפרק נרחיב על שאלות וקשיים הכרוכים בביצוע ההערכה של תהליכי הלמידה, והתובנות שעולות מתוך המחקר הקיים בנושא . מובן כי כינון מערכי בקרה והערכה כפי שתוארו לעיל מאתגר ארגונית ודורש משאבים ניכרים בשלב ההקמה ובאופן שוטף . הוועדה ממליצה כי יישום הבקרה וההערכה יחולק בין הגופים המקומיים שהוזכרו קודם לכן ( פורום לניהול משולב ) ובין המטה, שמרכז מידע רב ולכן בידו תמונה רחבה ומקיפה של המצב הקיים . הגופים המקומיים האחראים לניהול וליישום תהליכי הפיתוח המקצועי צריכים לעסוק גם בבקרה על תפקוד הגופים המבצעים את תהליכי הפיתוח, לרכז את הממצאים ולמסור את המידע לאחראים לפיתוח המקצועי במחוזות . האחרונים ירכזו את המידע ויעַבְּדו אותו ( לדוגמה על פי סוגי הפיתוח המקצועי או על פי הספקים ) , ולאחר מכן יעבירו לפורום הפיתוח המקצועי במטה, לצורך קביעת מדיניות עתידית .
|
|